יוסי חבני, חבר שלי, נמצא בלבטים. אני רוצה לכתוב פוסט קטן ברשת, הוא משתף, אבל לא רוצה שזה יעורר התנצחויות – כן ביבי, לא ביבי. ומצד שני, דברים מציקים לי והייתי רוצה לומר מה על הלב…
יוסי חבני, חבר שלי, נמצא בלבטים. אני רוצה לכתוב פוסט קטן ברשת, הוא משתף, אבל לא רוצה שזה יעורר התנצחויות – כן ביבי, לא ביבי. ומצד שני, דברים מציקים לי והייתי רוצה לומר מה על הלב שלי.
חבני, נס-ציוני מוכר, כדורגלן לשעבר, איבד את בתו שקד בנובה ב-7 באוקטובר. הוא מרבה לפגוש אנשים ולספר על הנערה עם גומת החן משכונת העמק. אני הולך לבכות ואני הולך לצחוק כי זה מי שאני, הוא מכין את הקהל בפתח ההרצאה שלו "פריחת השקד".
הוא מרגש ואמיץ, החבר שלי. אבל מענייני פוליטיקה מתרחק. הוא רואה מה זה עושה להורים שכולים סביבו. לא רוצה לשקוע בזה, הוא מסביר. ובכל זאת לפעמים קשה להתאפק. הופקרנו אז ואנחנו מופקרים היום, כתב לי לא מזמן.
אז מה אתה רוצה לכתוב בפוסט הקטן, אני שואל. יוסי מתחיל: "כל מערכת הביטחון שכשלה צריכה להישפט ולכלא. כל הממשלה שלא הייתה – לא אז, לא אחר כך, לא עכשיו – תודה רבה והביתה.
"כל השנים הצבעתי ליכוד. ליכוד זה ללכד. אבל מעל שלוש שנים העם קרוע לשניים והם חיים עם זה בשלום. מה, אין להם לב?
"והם בבריחה. איך נתניהו יכול להגיד הבטחתי שלא תהיה שואה נוספת וקיימתי? מנהיג וממשלה שלא יודעים להודות בטעויות, לבדוק ולעשות ועדת חקירה, הם לא הנהגה. העולם מנסה להכחיש את 7 באוקטובר, והממשלה שלנו שותפה.
"אני לא כזה מבין בפוליטיקה. אני מבין בזה שהמדינה לא רואה אותנו. שהכל פוליטי, הכל אינטרס. הפחד שלי, שישר אנשים יכתבו בתגובה, 'יוסי אתה מתבלבל', וזה יהפוך במה להתגוששות".
למחרת אנחנו יושבים ב"מימי ונונו", בית הקפה ששקד הכי אהבה. פעם היה לו קשה לבוא לפה.
יוסי מספר שמאז האסון, מדי שמחת תורה, בהקפות בעיר, הוא נוהג לעלות לבמה, להגיד כמה מילים ולשיר את "אנא בכוח". הוא עושה את זה למען רוח העם, ובשביל שקד, שהבטיחה להיות איתו בהקפות החג ההוא.
אתה יודע, אני אומר ליוסי, הדילמה הזאת, מה ואיך לכתוב, קיימת גם אצל עיתונאים רבים ואצלי. מצד אחד אי-אפשר שלא לומר אמת. ומצד שני אתה לא רוצה לכתוב דברים שיעוררו עוד שנאה. גם ככה הכל מפולג פה. בעיקר זה רגיש עכשיו, תשעה באב.
"נכון, תשעה באב", יוסי אומר. "אז אולי לא חייבים להגיד הכל. אפשר לכתוב שיש פה עם מדהים. אתה יודע איך במשך שלוש שנים העם עוטף אותנו? אנשים שאני לא מכיר מרעיפים אהבה, מביאים מתנות קטנות.
"אבל הפוליטיקה נהייתה משקל כבד עלינו. אנשים עייפים. ויש מריבות בין חברים, משפחות. לא מגיע לעם הנהגה כזאת. מגיע לו מישהו שיחבק, כוחות חדשים שישקמו, הנהגה עם לב.
"ערב תשעה באב כולנו צריכים חשבון נפש, ככה אתה צריך לסיים", הוא ממשיך. "לתת יד. להסתכל על מי שסביבנו. ולהבין: אם לא נהיה חזקים ביחד, וזה מתחיל בהנהגה, אין לנו עתיד.
"אה, ותרשום שלא יתחילו עכשיו לריב. זה דעתי ומהלב".
הערב, תשעה או אזהרה באב, תענית לבית שפעמיים הוחרב/ מהאסונות ההיסטוריים ההם, בדומה ל-7 באוקטובר, נשאר הוויכוח על מי האשמה/ הלוואי שנלמד מהעבר שלנו, נתפלל גם השנה/ כלומר עד סרטון הבחירות הבא
קרא את הכתבה המלאה במקור
