מרגע שנקבע תאריך לבחירות, הופעל שעון החול לסגירת הרשימות. כל מי שהתחממו על הקווים צריכים להכריע אם יקפצו למים ובאיזה הרכב. בזמן שהמפלגות בימין הרך מתארגנות מחדש, מפלגה חרדית חדשה…
מרגע שנקבע תאריך לבחירות, הופעל שעון החול לסגירת הרשימות. כל מי שהתחממו על הקווים צריכים להכריע אם יקפצו למים ובאיזה הרכב. בזמן שהמפלגות בימין הרך מתארגנות מחדש, מפלגה חרדית חדשה הודיעה השבוע על התמודדות.
הציבור החרדי היא מפלגה המעוניינת לייצג את החרדים העובדים, המשתלבים, וביניהם קהילות של עולים חדשים חרדים. הקבוצות הללו מתקשות למצוא את עצמן ביהדות התורה וש"ס, וכעת דורשות ייצוג עצמאי בתוך המפלגות החרדיות הקיימות, והשבוע גם יירשמו כמפלגה. אחרי שהמשא ומתן לאיחוד עם המפלגות החרדיות נכשל, הם יוצאים בקמפיין נרחב בריכוזים החרדיים במטרה להדגים את כוחם ברחוב – כשהמטרה הסופית היא לשלב נציג של המפלגה בתוך יהדות התורה, שממילא בנויה ממגוון קהילות חרדיות שונות. ההערכה היא שהמהלך הזה לא יצליח והמפלגה תצטרך למצוא לעצמה פלטפורמה אחרת.
על פי סקרים שנעשו על ידי הציבור החרדי, מעריכים במפלגה כי הפוטנציאל האלקטורלי שלהם עומד על כשלושה מנדטים, ולכן הם לא יוכלו לעבור לבד את אחוז החסימה. אם הקמפיין להשתלבות בתוך המפלגות החרדיות ייכשל (כצפוי), הם צפויים לנסות להתאחד עם מפלגות גדולות בגוש הימין.
המטרות המרכזיות של המפלגה הן להתמודד עם סוגיות ליבה של החברה החרדית כמו משבר הגיוס ומצוקת העוני לצד קידום לימודי ליבה ותעסוקה איכותית לחרדים. כל התורמים של המפלגה מגיעים מלב החברה החרדית, וביניהם נדבנים המממנים מוסדות תורניים גדולים. השותפים למהלך מנסים ליצור תנועה פוליטית שרצה למרחקים ארוכים ותצליח לשנות באופן משמעותי את הייצוג של חרדים בכנסת.
בראש המפלגה עומד המשנה לראש עיריית בית-שמש מוטי לייטנר. לייטנר, רק בן 33, הצליח להיבחר בבחירות המוניציפליות כמועמד עצמאי של סיעת דרך, ללא תמיכה של המפלגות החרדיות המסורתיות. הוא מהנדס תוכנה ואיש חינוך שהקים בין היתר בית ספר ממלכתי-חסידי בעיר ולאחר טבח 7 באוקטובר התגייס לצבא. בהמשך השבוע ייחשפו מועמדים נוספים, בהם מועמד ספרדי ומועמד המגיע מחסידות חב"ד.
אף שקהל משמעותי של המפלגה הוא חרדי מודרני, למרות הבשורה שמנסה ליצור אלטרנטיבה למפלגות החרדיות הרגילות – לציבור החרדי לא תהיה מועמדת אישה. מדובר באבסורד גמור, לאור העובדה שגם בש"ס וגם ביהדות התורה עובדים בצמידות עם נשים בפרלמנט, סוגרים איתן עסקאות ומשתפים פעולה.
לפני 13 שנה החל מאבק מהשטח שהיה מזוהה עם הסלוגן "לא בוחרות, לא נבחרות", שדרש ייצוג של נשים במפלגות החרדיות. אותן נשים האמינו שהדרך ארוכה, אבל שלבסוף המאבק יישא פרי בזכות אותו ציבור חרדי מודרני, שרבות מהן חלק ממנו – הציבור המשתלב. אבל גם הפעם, כמו תמיד, יש משימה דחופה יותר, והיא לרצות את המיינסטרים המדומיין של החברה החרדית.
"חרדים יודעים יותר טוב מכולם שאם אתה יוצא נגד ההנהגה או אם אתה משלב נשים - אתה מוציא את עצמך מהמחנה, אף שאותם אנשים ממש יוצאים נגד ההנהגה בחדרים סגורים, והנשים שלהם הרבה פעמים עובדות במקומות הכי יוקרתיים ומשתלבות בחיים באופן מלא", אומר גורם פוליטי. "במידה מסוימת, כל מתקפה על המפלגה החדשה בנושא המגדרי רק משרתת אותם כי היא מדגימה את זה שהם חרדים אמיתיים, כביכול".
הפער הזה – בין מה שקורה בחיים החרדיים בפועל לבין ההצהרות החברתיות שמטרתן להשאיר את החרדים בתוך הסד החברתי הנוקשה – הוא לב האתגר בכל תחום. גם בתחום הזה.
"לכל יוזמה חדשה שקמה ברחוב החרדי יש מכנה משותף אחד: אפס נשים בהנהגה ואפס כוונה לשנות את זה", אומרת אסתי שושן, שהקימה את ארגון "נבחרות" ופועלת היום לשילובן של נשים חרדיות בהנהגה מקומית וארצית. "זו שיטה סדורה, שהמניע שלה הוא רצון לשתף פעולה עם הממסד ולהיות מחובקים על ידי הצד בעל הכוח, האינטרסים והשליטה. מה שיוצר לנו שוב את אותה גברת (המיוצגת על ידי גבר) בשינוי אדרת.
"במהלך השנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות, של נשים וגם של גברים חרדים, שמעיזים לבקר בקול רם את ההנהגה החרדית ולדרוש ייצוג אחר, ייצוג שכולל נשים כדבר מובן מאליו ולא כטובה – ודאי כשמדובר במפלגות חדשות שמבקשות לאוורר את הנציגות הקיימת וליצור שינוי. כל יוזמה בלי נשים בהנהגה היא לא באמת חדשה. היא רק גרסה מחודשת של אותה עסקנות ישנה".
המתח בין אבולוציה לרבולוציה נוכח בכל מאבק חברתי ארוך טווח. אם צריך ללכת בדרך הארוכה והשמרנית המבקשת שינויים איטיים, מתוך תקווה שהם אכן יתרחשו, או להפך – להציב אלטרנטיבה ברורה, ולשבור דפוסי התנהלות שבבסיסם עוול. בסוגיית הגיוס למשל, החברה הישראלית הגיעה לקצה שהוכיח שהאבולוציה הייתה רק אחיזת עיניים, משיכת זמן ודחיית הקץ. ההתקדמות האיטית התגלתה כחוסר התקדמות מוחלט.
ימים יגידו אם האלטרנטיבה הפוליטית בחברה החרדית בחרה בתבונה לדבוק במיינסטרים ולסרב לקרוא תיגר אמיתי על ההנהגה. האם זה הפתרון הנכון להתמודדות עם חברה שהולכת ונסגרת? ייתכן שלמרות כל הכוונות הטובות המסלול הזה רק יעמיק את השליטה של הרבנים בציבור ושינויים מהותיים לא באמת יתרחשו.
ומה בנוגע למעמדן של נשים? הן תמיד אחרונות בתור. במפלגות החרדיות מעמדן של נשים גרוע במיוחד וגלוי לעיני כל. זה בוטה כי אפילו למפלגה האיסלאמית בכנסת, רע"מ, יש פרלמנטרית אישה – אימאן ח'טיב-יאסין. אבל כשמסתכלים על התמונה הכוללת, מתברר שהציבור החרדי אינו לבד. במערכת פוליטית שלמה שנעה מחירום לחירום ומאיום קיומי אחד למשנהו, דחיקתן של נשים הפכה לנורמה פוליטית ישראלית. אין שום מפלגה שעומדת בראשה אישה, נשים לא נמצאות אפילו כמספרי שתיים, מלבד ברשימת הדמוקרטים - שם התחייבו לייצוג שווה.
הנוכחות של נשים בהנהגה אינה רק סוגיה פמיניסטית, זהו נייר לקמוס רגיש הרבה יותר בכל מה שקשור לתהליכים חברתיים גדולים בהרבה. עד שלא נבין שייצוג לנשים הוא לא "טובה" או פריבילגיה שאפשר לממש רק כשאין סוגיות דחופות יותר, נמשיך לקבל את אותה פוליטיקה ישנה - עטופה בכל פעם בסיסמה חדשה.
קרא את הכתבה המלאה במקור
