בינה מלאכותית נכנסת במהירות גם לעולם הרפואה, אך מחקר בינלאומי חדש בהובלת רמב"ם והטכניון מזהיר: בתחום רפואת השיניים, ובפרט באבחון ותכנון טיפול במחלות חניכיים, עדיין אסור להסתמך…
בינה מלאכותית נכנסת במהירות גם לעולם הרפואה, אך מחקר בינלאומי חדש בהובלת רמב"ם והטכניון מזהיר: בתחום רפואת השיניים, ובפרט באבחון ותכנון טיפול במחלות חניכיים, עדיין אסור להסתמך עליה ללא בקרה מקצועית.
המחקר, שהובל על ידי ד"ר יניב מאייר, רופא בכיר ומנהל תוכנית ההתמחות במחלקה לפריודונטיה והשתלות ברמב"ם ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה בטכניון, בחן 11 מערכות בינה מלאכותית מובילות. המטרה הייתה לבדוק עד כמה הן מסוגלות לסייע לרופאים באבחון מחלות חניכיים ובהצעת תוכנית טיפול בטוחה.
במסגרת המחקר נבנו 30 תרחישים קליניים המדמים מקרים אמיתיים: ממקרי חירום חריפים, דרך מחלות חניכיים כרוניות ועד מצבים מורכבים הכוללים מחלות רקע, צילומי רנטגן ושיקולים טיפוליים מתקדמים.
כל מערכת התבקשה לנתח את המקרים ולהציע אבחנה ותוכנית טיפול. התשובות נבדקו באופן סמוי על ידי שישה מומחים למחלות חניכיים מישראל וממדינות נוספות באירופה, שלא ידעו איזו מערכת עומדת מאחורי כל תשובה.
המומחים דירגו את התשובות לפי ארבעה מדדים: דיוק האבחנה, בטיחות ההמלצות, הימנעות ממידע רפואי שגוי או מומצא, ושלמות תוכנית הטיפול.
ממצאי המחקר הצביעו על פערים משמעותיים בין המערכות. מערכות המבוססות על שילוב בינה מלאכותית עם שליפת מידע רפואי עדכני ממקורות אמינים דורגו במקומות הגבוהים, ובהן OpenEvidence ו-Perplexity.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי גם המערכות הטובות ביותר אינן חפות מטעויות. שיעור התשובות שעלולות היו להוביל להחלטה קלינית מסוכנת נע בין 3.3% ל-46.7%, בהתאם למערכת שנבדקה.
לדברי ד"ר מאייר, "המחקר שלנו מראה שבינה מלאכותית יכולה להיות כלי עזר משמעותי לרופאי שיניים ולמומחים למחלות חניכיים, אך היא עדיין אינה יכולה להחליף את שיקול הדעת הקליני".
הוא הוסיף כי "גם המערכות המתקדמות ביותר מסוגלות להפיק לעיתים המלצות שגויות או מסוכנות, ולכן כל המלצה חייבת להיבדק על ידי איש מקצוע".
לדברי החוקרים, עתידה של הבינה המלאכותית ברפואת השיניים אינו בהחלפת הרופא, אלא ככלי תומך החלטה בלבד. "ההכרעה הסופית נשארת בידי המומחה", סיכם ד"ר מאייר.
קרא את הכתבה המלאה במקור
