"אנחנו המשפחה שלהם": המסע של אלינה סקלר וקרן Uniting בלטביה

העבודה של הקרן מגיעה למקומות שבהם המדינה לעיתים קרובות נכשלת. סקלר מתארת מקרה של קשיש שעבר אירוע מוחי ונמצא בביתו במצב קשה. הקרן לא רק סייעה בפינוי לבית החולים, אלא גם דאגה לשפץ את דירתו ולהפוך אותה למותאמת לצרכיו עם שובו. בנוסף, הקרן מפעילה מערכות של לחצני מצוקה ותוכניות ניטור יומיות שבודקות את שלומם של הקשישים בכל בוקר.

למרות הפעילות הענפה, סקלר מדגישה שהם אינם מחליפים את הקהילה היהודית הקיימת, אלא פועלים לצדה. הם נמנעים במכוון מעיסוק בדת, ומפנים את המעוניינים לבתי הכנסת וארגוני החב"ד הקרובים. "אנחנו לא רוצים להיות יריבים", היא מבהירה. עם זאת, היא אינה מסתירה את התסכול מכך שהקהילה הרשמית אינה משתפת פעולה באופן מלא, מה שמקשה על הגעה לקשישים נוספים שזקוקים לעזרה.

כשהיא נשאלת על הצעד הבא, סקלר מכוונת גבוה: הקמת בית אבות עצמאי בניהול הקרן. "אנחנו מבינים שזה השלב הבא. זה דורש משאבים אדירים, אבל אנחנו כבר מתחילים לחשוב על זה".

לסיכום, סקלר מבקשת להעביר מסר לציבור בישראל ולקהילה הבינלאומית: הקרן פתוחה לכל סוג של שיתוף פעולה, החל מליווי מקצועי ועד תמיכה כספית. "אנחנו ארגון שקוף, מדווח על כל יורו, ורואה את חייהם של האנשים משתנים לנגד עינינו. אנחנו רוצים להבטיח שהתוכניות האלה ימשיכו להתקיים גם בעוד עשור".

עבור 150 הקשישים בלטביה, קרן Uniting היא הרבה יותר מארגון סיוע - היא המשפחה שהם זקוקים לה כל כך.

קרא את הכתבה המלאה במקור