בג"ץ דחה את העתירה להכיר באלון שמריז כחלל צה"ל, אחיו יונתן: "זו יריקה בפרצוף"

"צר לנו - אך לא נוכל להורות לרשויות הצבא לפעול שלא על פי המבחן הפורמאלי שמאמץ החוק", הוסיף. "כבית משפט, המחויב למשפט המדינה, מחובתנו לפעול על פי החוק. כבני אדם, המכירים בערך הטוב והנאצל, מבקשים אנו להתנצל בפני העותרים על שאין באפשרותנו לעשות צדק עם זכרו של אלון ז"ל".

יונתן שמריז, אחיו של אלון, שנאבק מאז הטבח על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הגיב בזעם על ההחלטה של בג"ץ שלא להכיר באחיו כחלל צה"ל. "אני רואה בהחלטה הזאת יריקה בפרצופה של המשפחה ובגרימת צער כבד נוסף שלא בצדק. ההחלטה הזאת היא החלטה פוליטית מתחילתה ועד סופה ולא הייתה צריכה להתגלגל לבג"ץ מלכתחילה", מסר.

האח השכול הוסיף: "אלון אחי הגיבור גויס בבוקר 7.10 למילואים בסיירת יהל"ם בה שירת. הודעה שהגיעה אליו. מרגע שקרא אותה הוא מגויס. יש תקדימים. יש מקרים דומים ואפילו פחות מובהקים שהוכרו. ובשבי אלון התנהל בדיוק כפי שהתנהל בשירותו הסדיר ובמילואים, כחוד החנית של הלוחמים בצה"ל. בתכנון, בהובלה, באומץ שאין דומה לו. הוא היווה השראה ודוגמה לכל אדם שהכיר את הסיפור שלו ולולא היה נחטף מביתו היה מצטרף לכוחות הלוחמים. היום אלון הופקר פעם נוספת ע"י המדינה שכל כך אהב. שר הביטחון ואלוף אכ"א היו יכולים לקבל החלטה כבר מזמן ולתת מעט מנוח למשפחה, להוקיר את גבורתו של אלון, אבל בחרו שלא מטעמים פוליטיים. כל אחד מוזמן לפרשן למה. את החלטת בג"ץ שלא להפוך את החלטת שר הביטחון אני מכבד, על אף שהיא שגויה ומהווה תמרור אזהרה לכל חייל במדינת ישראל - המדינה איתך עד שאתה מבקר את מנהיגיה".

העתירה שהגישו בני משפחתו מתארת את הטרגדיה האיומה שבה מצא את מותו: שמריז ז"ל נחטף מביתו שבכפר עזה על ידי מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. לפי הנכתב בעתירה, "באותה העת ממש, ומתוך הבנה של הצורך הבהול בגיוס כוח אדם של לוחמי יחידת יהל"ם, נעשו פעולות לזמן את אלון ז"ל לשירות מילואים פעיל ע"י מפקדיו והשלישות". אלון ז"ל היה נתון בשבי ארגון הטרור במשך יותר מחודשיים. במשך תקופה זו, הוחזק במנהרה יחד עם החטופים יותם חיים וסאמר אל-טלאלקה.

העותרים תיארו כיצד "בתושייה בלתי נתפסת", הצליח אלון למלט את עצמו ואת שני החטופים הנוספים שעמו ממחשכי המנהרות, תוך שלימד אותם כיצד להיאבק עם שוביהם. "ניסיונו הקודם כמי ששירת ביחידת יהל"ם, תעוזתו וגבורתו סייעו לאלון ז"ל לבצע את המשימה הכמעט בלתי אפשרית ולהצליח למלט אותם מציפורני הרשע אל פני הקרקע", נכתב בעתירה.

"לאחר ההימלטות שהו השלושה משך מספר ימים באזור שג'אעיה, במבנים נטושים, תוך שהם עושים כל מאמץ לא להתגלות ע"י מחבלי החמאס שבשטח", נכתב בנוסף בעתירה. "ובנוסף, לא להיחשד חלילה כמחבלים ע"י כוחות צה"ל שהיו סובבים בגזרה. אלון ז"ל דאג לפזר סימנים ואותות שנועדו לכוחותינו, לאמור שהם חטופים ישראלים שנמצאים במקום. והכול, מתוך תקווה להיחלץ ולשוב למדינת ישראל, לחוף מבטחים".

עוד נכתב בעתירה: "בסופו של דבר, מותם הטרגי של השלושה נגרם כתוצאה מירי של כוח צה"ל שהיה בקרבת מקום, אשר למרבה הדאבה האמין, בערפל סערת המלחמה, כי מדובר במחבלי חמאס. למרבה הצער, חרף העובדה שאלון ז"ל זומן לשירות מילואים ועבר לנפילתו מאש כוחותינו, ואף הצליח להימלט ולמלט את חבריו מהשבי האכזרי תוך שהפגין חיילות עילאית למופת, ואף שמצא את מותו בנסיבות צבאיות מובהקות - הרי עד היום מיאנו המשיבים - ראש אגף כוח אדם בצה"ל, והרמטכ"ל הרצי הלוי, להכיר בו כמי שהיה חייל שגויס למילואים, ומכאן כחלל מערכות ישראל שנפל במסגרת שירותו".

הטענה המרכזית של העותרים היא שבשל זימונו של אלון ז"ל לשירות מילואים פעיל ב-7 באוקטובר, לפני שנהרג, מתחייב הצבא להכיר בו כחלל מערכות ישראל, "ללא תלות במסקנות ועדה כלשהי שתוקם, אם תוקם, ביחס לאזרחים בסיום המלחמה". בסופו של דבר, כאמור, נדחתה העתירה.

קרא את הכתבה המלאה במקור