בגלל עיכוב ממשלתי: הרשויות מנצלות את הפרצה להעלאות ארנונה חריגות | עוה"ד מוטי איצקוביץ ומוטי קלברס

על רקע זה מתחדדת השאלה שמעסיקה בימים אלה את הרשויות המקומיות: מה יקרה אם משרדי האוצר והפנים אכן יפרסמו באיחור את הקווים המנחים להגשת בקשות להעלאות חריגות בארנונה לשנת 2027? על פניו, נדמה שהתשובה פשוטה: אם ההנחיות יפורסמו באיחור, ורשויות מקומיות יאשרו העלאות חריגות מבלי שההליך הושלם בממשלה, עלולות לעלות טענות כי צווי הארנונה התקבלו בחוסר סמכות ומכאן הדרך לעתירות מנהליות ולתביעות השבה נגד הרשויות המקומיות תהיה קצרה.

אלא שהתמונה המשפטית מורכבת הרבה יותר. בית המשפט העליון נדרש לאורך השנים לאזן בין שני עקרונות יסוד. מצד אחד, לרשות מקומית אין סמכות לגבות מס ללא עמידה מלאה בדרישות החוק. מצד שני, קיימת הכרה בכך שרשויות מקומיות נשענות על הכנסות הארנונה לצורך מימון שירותים חיוניים לתושבים. פגיעה רטרואקטיבית בהכנסות אלה עלולה לערער את יציבותן התקציבית ואף לפגוע בשירותים הניתנים לציבור.

הניסיון מלמד שבתי המשפט נוטים לדחות עתירות ותביעו השבה של תושבים ובעלי עסקים, קל וחומר הם התביעות מוגשות בשיהוי – כלומר זמן רב לאחר ההעלאה החריגה שבוצעה. ההיגיון הוא ברור: ככל שחולף הזמן, גובר משקלו של האינטרס להגן על תקציב הרשות המקומית ועל הקופה הציבורית. אולם חשוב להדגיש שהנטייה הזו עדיין אינה מספקת מטריית הגנה מוחלטת לרשויות המקומיות מפני ביקורת שיפוטית.

כאשר בעל נכס פועל מיד לאחר פרסום צו הארנונה, עוד בטרם הרשות הסתמכה על ההכנסות, בית המשפט יבחן בקפדנות את התביעה והסיכוי להשבה יהיה גדול יותר. אולם ככל שיחלוף הזמן והתביעה לא תוגש, יפחתו בהתאמה סיכוייה. כאן בדיוק גם משלב המסר שהועבר בפסק הדין הנ"ל בעניין הוד השרון: בית המשפט קבע כי רשות מקומית אינה רשאית לעקוף את מנגנוני הפיקוח שקבע המחוקק באמצעות פרשנות יצירתית או פתרונות חלופיים שנועדו להשיג תוצאה שלא אושרה כדין. זהו מסר משמעותי גם ביחס להליכי אישור העלאות חריגות בארנונה.

לכן, גם אם פרסום ההנחיות לשנת 2027 יתעכב על ידי הממשלה, אין משמעות הדבר שכל צווי הארנונה יהיו בטלים באופן אוטומטי, אבל גם אין מקום להניח שבתי המשפט יכשירו בדיעבד כל חריגה מההליך הקבוע בדין. כל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו. מה שבטוח, ידי השופטים יהיו עמוסות בעיסוק בתביעות השבה והאזרחים ייאלצו לשלם כסף לעו"ד – והכל בגלל שהדבר לא ממש נמצא בסדר העדיפויות של הממשלה, שלא ממהרת לפרסם הנחיות. בטח לא כאשר כל הקואליציה עסוקה בבחירות ובחוקים שבוערים לה יותר מאשר פגיעת הארנונה בתושבים.

הכותבים הם ממשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI) המתמחה במיסוי מוניציפלי

קרא את הכתבה המלאה במקור