על פי המסמך, כוס קפה רגיל בנפח של כ-240 מיליליטר מכילה בדרך כלל בין 75 ל-165 מיליגרם קפאין, בהתאם לסוג הפולים, שיטת ההכנה וגודל המנה. לכן, הכמות היומית המומלצת אינה נקבעת רק לפי…
על פי המסמך, כוס קפה רגיל בנפח של כ-240 מיליליטר מכילה בדרך כלל בין 75 ל-165 מיליגרם קפאין, בהתאם לסוג הפולים, שיטת ההכנה וגודל המנה. לכן, הכמות היומית המומלצת אינה נקבעת רק לפי מספר הכוסות, אלא גם לפי ריכוז הקפאין בכל משקה.
החוקרים מציינים שצריכה של עד 400 מיליגרם קפאין ביום נחשבת בטוחה עבור רוב המבוגרים הבריאים. עם זאת, הם מדגישים שאין מדובר בהמלצה לשתות את הכמות המרבית, אלא בגבול צריכה שנחשב בטוח ברוב המקרים.
בהצהרה נכתב ששתיית קפה שחור ללא תוספת סוכר, סירופים או שמנת נקשרה בחלק מהמחקרים לירידה בסיכון לסוכרת מסוג 2, מחלת לב כלילית, שבץ מוחי ואי ספיקת לב. צריכה של 2 עד 4 כוסות ביום נמצאה קשורה בחלק מהמחקרים לסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם.
לצד זאת, מחברי המסמך מזהירים שצריכה גבוהה יותר אינה בהכרח טובה יותר. בחלק מהמחקרים, שתייה של יותר מ-4 כוסות ביום נקשרה לעלייה בסיכון לאי ספיקת לב. החוקרים מדגישים שהממצאים אינם מוכיחים שקפה מונע מחלות, מאחר שרוב המחקרים בתחום הם מחקרים תצפיתיים ולא ניסויים שמאפשרים להוכיח קשר של סיבה ותוצאה.
במסמך נכתב שצריכה גבוהה של קפאין ממקורות אלה עלולה לסכן גם צעירים שנחשבים בריאים וללא מחלת לב ידועה. החוקרים מציינים שחלק ממשקאות האנרגיה מכילים רכיבים נוספים שעשויים להאיץ את ספיגת הקפאין ולהגביר את השפעתו על מערכת הלב וכלי הדם.
בכל הנוגע להפרעות קצב, ממצאי המחקרים אינם אחידים. שתייה של 1 עד 3 כוסות קפה ביום לא נמצאה קשורה לעלייה בסיכון לפרפור פרוזדורים, ובחלק מהמחקרים אף נמצאה ירידה בסיכון. מנגד, מחקרים מבוקרים מצאו ששתיית קפה עשויה להגדיל את מספר הפעימות המוקדמות שמקורן בחדרי הלב.
אצל רוב האנשים פעימות מוקדמות אינן מסוכנות, אבל הן עלולות לגרום לתחושת דפיקות לב, החסרת פעימה או אי נוחות בחזה. באיגוד ממליצים לאנשים שחווים תסמינים כאלה לאחר שתיית קפה להפחית את הצריכה ולהתייעץ עם רופא.
גם ההשפעה על לחץ הדם משתנה בין אנשים. קפאין עשוי לגרום לעלייה זמנית בלחץ הדם ובקצב הלב, בעיקר אצל מי שאינו רגיל לצרוך אותו. אצל אנשים ששותים קפה בקביעות עשויה להתפתח הסתגלות מסוימת, ולכן ההשפעה המיידית על לחץ הדם חלשה יותר.
החוקרים מציינים שגם שיטת ההכנה עשויה להשפיע על בריאות הלב. קפה שאינו עובר סינון באמצעות נייר, כמו קפה טורקי, קפה צרפתי ואספרסו, מכיל חומר בשם קפסטול, שעלול להעלות את רמת הכולסטרול מסוג LDL בדם.
לעומת זאת, בקפה המסונן באמצעות פילטר נייר ובקפה נמס נמצאות כמויות נמוכות יותר של קפסטול. מחברי ההצהרה מדגישים שדרושים מחקרים נוספים כדי לקבוע מהי המשמעות הקלינית של ההבדלים בין שיטות ההכנה השונות.
במסמך נכתב שתוספות לקפה עשויות לשנות את השפעתו הבריאותית. סוכר, סירופים, קצפת, שמנת וחלב עתיר שומן עלולים להפוך את המשקה לעשיר בקלוריות, בסוכר ובשומן רווי, ולהפחית את היתרונות האפשריים שנמצאו במחקרים על קפה שחור.
יו”ר צוות הכותבים, פרופ’ גרגורי מרקוס מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, אמר שעד 400 מיליגרם קפאין ביום נחשבים בטוחים עבור רוב המבוגרים, אבל הדגיש שתגובה לקפאין אינה זהה אצל כולם. לדבריו, כמות שאדם אחד מסוגל לצרוך ללא תסמינים עלולה לגרום אצל אדם אחר לחרדה, דפיקות לב או הפרעות שינה.
באיגוד האמריקאי ללב ממליצים לנשים בהיריון, לאנשים עם יתר לחץ דם, הפרעות קצב או מחלת לב, ולמטופלים הנוטלים תרופות שמשפיעות על קצב הלב או על לחץ הדם, להתייעץ עם הצוות הרפואי לפני צריכה קבועה של כמויות גדולות של קפאין.
קרא את הכתבה המלאה במקור
