בלי יוניפי"ל ובלי הבטחות: התנאי הישראלי להסדר בלבנון

בישראל מדגישים כי שני האזורים שעל הפרק כבר סוכמו, אולם היישום בפועל צפוי לדרוש הכנות נוספות. ההערכה היא כי המהלך לא יחל לפני סוף יולי, בין היתר בשל הצורך להשלים את התיאומים הלוגיסטיים, לקבוע את סדר כניסת הכוחות ולגבש את מנגנון האימות.

נושא נוסף היה הקמת ועדות שיעסקו בנסיגת צה"ל, בפריסת צבא לבנון, בהסדרי הביטחון ובמצב שייווצר לאחר הנסיגה. לפי הדיווח הלבנוני, הוועדות אמורות לפעול תחת פיקוח הדרג המדיני במשא ומתן, וכל מדינה תמנה בהמשך את נציגיה.

המחלוקת השלישית נגעה לפעילות הצבאית בשטח. לבנון דרשה את הפסקת התקיפות וההפרות הישראליות, בעוד ישראל עמדה על זכותה להגנה עצמית ולהגנת חייליה כל עוד חזבאללה ממשיך לפעול. הסכם המסגרת קובע כי צבא לבנון ישיב בהדרגה את שליטתו במדינה, ארגונים חמושים יפורקו מנשקם וישראל תיסוג בהדרגה. חזבאללה דחה את ההסכם והגדיר אותו כניסיון לכפות עליו כניעה.

אחת ההחלטות המשמעותיות שעלו מן השיחות נוגעת לזהות הגוף שיפקח על היישום. על פי התדרוך הישראלי, יוניפי"ל וכוח המשקיפים של האו"ם UNTSO לא נדונו ולא יהיו חלק ממודל האימות. בירושלים מבקשים להקים מנגנון חדש, שאינו נשען על הכוחות הבינלאומיים שפעלו בדרום לבנון בשנים האחרונות ושישראל מטילה ספק ביכולתם למנוע את התבססות חזבאללה.

פיקוד המרכז האמריקני מעורב בתכנון המעבר בין הכוחות ובבדיקת היכולת של צבא לבנון להתפרס בשטחים שיועברו לידיו. משלחת צבאית אמריקנית קיימה בימים האחרונים פגישות בביירות, לאחר תיאומים מקבילים עם ישראל. מטרת המנגנון היא לסנכרן בין נסיגת צה"ל לכניסת צבא לבנון ולמנוע היווצרות של חלל ביטחוני שחזבאללה יוכל לנצל.

הצדדים דנו גם בהקמת ועדות מקצועיות שיעסקו בנסיגת צה"ל, בפריסת צבא לבנון, בהסדרי הביטחון ובמצב שייווצר לאחר העברת השטח. הוועדות יפעלו תחת הפיקוח של הדרג המדיני המנהל את המשא ומתן, וכל אחת מהמדינות תמנה את נציגיה בהמשך. הקמתן נועדה להעביר את הדיון מן העקרונות הכלליים לעבודה על מפות, לוחות זמנים וקריטריונים לביצוע.

אחת הסוגיות המורכבות ביותר נוגעת לנשק המוחזק בשטחים פרטיים. לפי הגורם הישראלי, הדיונים בנושא נמשכים בניסיון לגבש פתרון שיאפשר להוציא אמצעי לחימה בלתי חוקיים מבתים, מחסנים וקרקעות פרטיות, תוך שמירה על החוק הלבנוני. הקושי נובע מכך שחלק ניכר מן התשתית הצבאית של חזבאללה מוטמע במרחב האזרחי, בעוד סמכויות החיפוש והכניסה לנכסים פרטיים של צבא לבנון כפופות להליכים משפטיים מקומיים.

המחלוקת כוללת גם את השאלה מי יקבע כי השטח נוקה מנשק ומתשתיות וכיצד תימנע חזרת אנשי חזבאללה לעיירות כאזרחים. בישראל דורשים מנגנון אימות אפקטיבי, שיאפשר לבדוק את המצב בשטח ולא יסתפק בדיווח של צבא לבנון. לבנון, מצדה, מבקשת שהפיקוח לא יפגע בריבונותה ולא יעניק לישראל סמכות קבועה להתערב בשטח לאחר נסיגת צה"ל.

סוגיה נוספת שנידונה הייתה המשך הפעילות הצבאית. לבנון דרשה להפסיק את התקיפות הישראליות ואת מה שהיא מגדירה כהפרות של ריבונותה. ישראל עמדה על זכותה להגנה עצמית ולהגנת חייליה כל עוד חזבאללה ממשיך לפעול, להעביר נשק או לבנות מחדש תשתיות צבאיות. המחלוקת הזאת תלווה גם את הפיילוטים, משום שטרם הוסכם אם ישראל תשמור על חופש פעולה לאחר העברת השטח.

פיקוד המרכז האמריקני מעורב בתכנון המעבר בין הכוחות ובבדיקת היכולת של צבא לבנון להתפרס באזורים שיפונו. משלחת צבאית אמריקנית קיימה בימים האחרונים פגישות בביירות, לאחר תיאומים מקבילים עם ישראל. לפי דיווחים לבנוניים, אחת השאלות שנותרו פתוחות היא כיצד יאומת פירוק התשתיות הצבאיות של חזבאללה וכיצד תימנע חזרת אנשיו לעיירות לאחר נסיגת צה"ל.

השיחות התקיימו על רקע המשך התקיפות בדרום לבנון והעמקת הנוכחות הישראלית באזור החיץ. ביירות טוענת כי ללא נסיגה ממשית לא יהיה אפשר להציג לציבור הלבנוני הישג מדיני, בעוד ישראל חוששת שהעברת שטח ללא מנגנון פיקוח אפקטיבי תאפשר לחזבאללה להשתקם. המחלוקת הזאת עומדת בלב הקושי להפוך את ההסכם העקרוני ללוח זמנים מחייב.

למרות האווירה החיובית, הפערים נותרו משמעותיים. ישראל דורשת מנגנון אימות שיוודא כי צבא לבנון שולט בשטח ומונע את חזרת חזבאללה, ואילו ביירות מבקשת להפוך נסיגה ישראלית מוחשית לצעד הראשון. בשלב זה, רומא סיפקה מסגרת להמשך השיחות, אך לא הכרעה.

הביקור עשוי לשמש נקודת מבחן למאמצי הממשל האמריקני להפוך את ההסכמות העקרוניות למהלך מעשי בשטח. בתקשורת הלבנונית דווח גם כי גורמים אמריקניים בחנו אפשרות לקיים מפגש משולש בהשתתפות טראמפ, עאון וראש הממשלה בנימין נתניהו שגם צפוי לשהות בארה"ב באותם ימים, אולם הצד הלבנוני מתנגד בשלב זה למפגש ישיר עם נתניהו.

בד בבד, הערוץ סקיי ניוז ערביה מדווח ממקורותיו כי, "ביום שישי יתקיים מפגש צבאי משותף בין לבנון, ישראל וארצות הברית. מקום קיומו טרם פורסם. ישראל מתנגדת להשתתפותן של צרפת ושל האו"ם בכל ועדה שתפקח על תהליך פינוי הנשק מאזור הפיילוט הכולל שש עיירות, ומבקשת שוועדת הפיקוח על פינוי הנשק מאזור זה תהיה מורכבת מישראל, ארצות הברית וצד שלישי - שאינו צרפת או האו"ם".

המקורות הוסיפו כי אזור הפיילוט הראשון שעליו סיכמו המשלחות הלבנונית והישראלית ברומא כולל את זותר א-שרקיה וחלקים מזותר אל-ע'רביה- אזורים שנמצאים כיום תחת שליטה ישראלית, לדבריהם. אזור הפיילוט השני שעליו סיכמו המשלחות הלבנונית והישראלית ברומא כולל את פרון ואל-ע'נדוריה, וישנם ניסיונות לכלול גם את הכפרים קלאוויה, בורג' קלאוויה וצריפא.

קרא את הכתבה המלאה במקור