כמעט תשעה חודשים לאחר כניסת הסכם הפסקת האש לתוקף, ברצועת עזה אומרים כי עוצמת הלחימה אמנם פחתה ביחס לחודשי המלחמה הקשים, אך המשבר ההומניטרי רק הולך ומעמיק. לצד תקריות ביטחוניות…
כמעט תשעה חודשים לאחר כניסת הסכם הפסקת האש לתוקף, ברצועת עזה אומרים כי עוצמת הלחימה אמנם פחתה ביחס לחודשי המלחמה הקשים, אך המשבר ההומניטרי רק הולך ומעמיק. לצד תקריות ביטחוניות יומיומיות, מתמודדים יותר משני מיליון תושבי הרצועה עם מערכת בריאות על סף קריסה, מחסור חמור בתרופות, התפרצות מחלות מדבקות ותנאי מחיה קשים במחנות העקורים.
לפי משרד הבריאות בעזה, שמנוהל על ידי חמאס, שלושה פלסטינים נהרגו אתמול (רביעי) מירי ומתקיפות ישראליות בדרום, במרכז ובצפון הרצועה, ופלסטיני נוסף מת מפצעיו לאחר שנפצע בתקיפה קודמת. במשרד טוענים כי מאז החלה הפסקת האש באוקטובר 2025 נהרגו 1,182 פלסטינים ונפצעו יותר מ-3,810 בני אדם במה שהם מגדירים כ"הפרות של ההסכם".
במקביל דיווחו עדי ראייה כי במהלך הלילה נכנסו כוחות צה"ל, מלווים בדחפורים, לאזור שכונת זייתון שבדרום-מזרח העיר עזה, תוך ירי ארטילרי ועבודות עפר. לטענת התושבים, הפיצוצים נשמעו לאורך כל שעות הלילה, והאזור ממשיך להיות מוקד לפעילות צבאית כמעט מדי יום.
אלא שבשיחות עם תושבים עולה כי החשש המרכזי כבר אינו רק מהפצצות. רבים מהם מתארים מציאות שבה השגרה עצמה הפכה למאבק הישרדות. אחת העדויות הבולטות שפורסמו ברשתות החברתיות הייתה של הפעילה העזתית נסיבה חלאס, שפנתה לעוקביה בבקשה אחת: "אל תחיו את המציאות שלנו, רק תדמיינו אותה".
"שלוש שנים בלי חשמל", כתבה. "זה אומר בלי מים קרים, בלי מאווררים, בלי אפשרות לשמור אוכל, בלי מכונות כביסה ובלי לגהץ בגדים. אנחנו שותים מים חמים כי אין מקרר. אנחנו מתהפכים במיטה כמו דג שנאבק על חייו אחרי שהוצא מהמים. נשים שוטפות בגדים ביד עד שהגב שלהן מתכופף, ולוקח זמן עד שהן מצליחות שוב להתיישר".
דבריה מצטרפים לעשרות עדויות של תושבים המתארים שגרת חיים של מחסור בחשמל, מים, דלק ואמצעי קיום בסיסיים, מציאות שנמשכת גם חודשים לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף.
במקביל, מערכת הבריאות מתמודדת עם משבר נוסף: התפרצות רחבת היקף של אבעבועות רוח. לפי נתוני משרד הבריאות בעזה וארגון הבריאות העולמי, יותר מ-9,300 בני אדם נדבקו במחלה בתוך שבועיים בלבד, רובם ילדים החיים במחנות העקורים.
ד"ר עאמר אל-מסרי, מומחה למחלות עור בבית החולים נאסר בחאן יונס, אמר לעיתון "א-שרק אל-אווסט", היוצא לאור בלונדון בשפה הערבית: "יש התפשטות ברורה של אבעבועות רוח במוקדי העקורים בגלל הצפיפות והקושי לבודד חולים. הנגיף מדבק עוד לפני הופעת הפריחה, ולכן הוא מתפשט במהירות".
נהאל שראב, אם לשלושה ילדים המתגוררת באזור אל-מוואסי, סיפרה כי שלושת ילדיה נדבקו במחלה. "אחרי שקיבלו טיפול ראשוני בבית החולים נאלצנו לחזור לאוהל. אי אפשר באמת לבודד ילד באוהל, במיוחד בחום הכבד", אמרה. "הילדים רוצים לצאת מהאוהל בגלל החום, אבל הם גם סובלים מגירוד בלתי פוסק".
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-83% ממוקדי העקורים סובלים גם מהתרבות מכרסמים וטפילים, על רקע קריסת מערכות המים, הביוב והתברואה. המשבר אינו מסתכם במחלות מדבקות. במשרד הבריאות בעזה מזהירים כי מלאי של תרופות אונקולוגיות חיוניות אזל לחלוטין, מה שהוביל להפסקת פרוטוקולי טיפול בחולי סרטן.
"נאלצנו להפסיק טיפולים כימותרפיים לחולי סרטן השד, המעי הגס, מערכת העיכול, גידולי ראש וצוואר וסוגי סרטן נוספים", נמסר מהמשרד. עוד נטען כי יותר מ-4,000 חולי סרטן ממתינים לאישור יציאה מהרצועה לצורך טיפול רפואי, וכי המחסור בתרופות לחיזוק מערכת החיסון ובמשככי כאבים מסכן את חייהם של חולים רבים.
גם איגוד העיתונאים הפלסטינים פרסם השבוע קריאה חריגה, שלפיה תועדו יותר מ-40 עיתונאים הזקוקים ליציאה דחופה מהרצועה לקבלת טיפול רפואי. "ישראל ממשיכה למנוע מהעיתונאים הפצועים והחולים לצאת לטיפול, למרות דוחות רפואיים המאשרים את הצורך בכך", נמסר בהודעת האיגוד. "לא נעמוד מנגד ונפתח בפעולות מחאה מתמשכות".
גם במישור הפוליטי, רבים מתושבי הרצועה אינם מביעים אופטימיות. לאחר בחירתו של חליל אל-חיה לראש הלשכה המדינית של חמאס, הוא הצהיר כי סוגיית עזה תעמוד בראש סדר העדיפויות של הנהגת הארגון. אולם ברחוב העזתי יש מי שמקבלים את ההבטחות בספקנות, וטוענים כי בשטח לא חל כל שינוי ממשי. לדברי תושבים, מי שמצליח לצאת מהרצועה לקבלת טיפול רפואי או מסיבות הומניטריות אחרות, מעדיף במקרים רבים שלא לשוב.
במקביל, ישראל ממשיכה בפעילות הצבאית הממוקדת נגד פעילי חמאס, ובפרט נגד מי שלפי מערכת הביטחון היו מעורבים בהחזקת חטופים, בפשיטה על יישובי העוטף ב-7 באוקטובר או בלחימה נגד כוחות צה"ל במהלך המלחמה.
קרא את הכתבה המלאה במקור
