בקונגרס האמריקני חוקרים אם אפשטיין שימש כסוכן של ישראל: "פעל בשם ממשלים זרים"

"ג'פרי אפשטיין מעולם לא נרשם כסוכן זר", כתב רסקין במכתבו. "עם זאת, מסמכים רבים שנחשפו לאחרונה מראים כי הוא פעל בתוקפנות בשמם של מספר ממשלים זרים, כולל כמה בעלי אינטרסים המנוגדים לאלה של ארצות הברית, כדי להשפיע על מדיניות הממשל".

במסמכים מפורטים, בין היתר, קשריו של אפשטיין עם ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. לפי הנתונים, ב-2013 ייעץ אפשטיין לברק בנוגע לפגישות עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סייע לו בניסוח מאמר דעה ב"ניו יורק טיימס" בנושא סוריה, והעביר לו מידע על בכירים בממשל האמריקני. בהמשך, לקראת חזרתו של ברק לפוליטיקה ב-2019, פעל אפשטיין כיועץ פוליטי מאחורי הקלעים ואף תיאום מהלכים מול יועצו לשעבר של טראמפ, סטיב באנון. בהתכתבות שנחשפה שאל באנון את אפשטיין: "אהוד זה ענק - אנחנו יכולים להכריז שאני היועץ האסטרטגי שלו?".

המסמכים מראים בנוסף כי אפשטיין הציע את עצמו כ"שומר ראש פיננסי" ו"ארכיטקט פיננסי" עבור יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מיד לאחר בחירות 2016, והעניק יעוץ אסטרטגי לבכירים רוסים וכוויתים כיצד לנהל מו"מ מול טראמפ. בין היתר צוין כי אפשטיין כתב שהוא "שמח לייצג את האינטרסים של סעודיה, נקודה". במכתב נטען גם כי היו גם אינדיקציות לכך שאפשטיין הדריך את אמיר כוויית כיצד להתמודד עם טראמפ. לפי המסמכים, אפשטיין כתב בשנת 2017 שיש "הרבה מה לעשות סביב הביקור של טראמפ" ושאל "אילו דברים קונקרטיים האמיר היה רוצה לראות קורים מצד ארה"ב".

כמו כן, נכתב כי אפשטיין נתן לנציג האו"ם של רוסיה דאז, ויטלי צ'ורקין, עצות בנוגע לטראמפ. הוא כתב בשנת 2018 כי "צ'ורקין היה נהדר. הוא הבין את טראמפ אחרי השיחות שלנו, זה לא מורכב. הוא חייב להיראות כדי להבין משהו, זה כל כך פשוט".

רסקין הדגיש במכתבו את "הסיכון הביטחוני עבור אמריקה" וכתב כי "עבריין מין בינלאומי שלא הראה חרטה, שהגדיר את עצמו כ'חבר הכי טוב' של הנשיא במשך שנים רבות, קיים אינטראקציה עם ממשלות זרות בדרגים הגבוהים ביותר והציע להן עצות כיצד להתמודד עם הנשיא ולהשפיע על ממשלו".

הוא הוסיף כי אפשטיין אף התרברב שהחזיק במידע שיכול "להפיל" את טראמפ - לא רק בשל "היכרותו עם הנערות" - אלא גם בעקבות טענות למעורבות ברשת הלבנת הון בינלאומית מול אוליגרך רוסי בעסקאות נדל"ן בפלורידה.

רסקין טען כי הדרמה סביב הגילויים האלה הובילה לאחרונה לדיונים דחופים של בכירי הממשל בתוך חדר המצב בבית הלבן. רסקין גם תקף את ג'יי קלייטון, המועמד של טראמפ לראש המודיעין הלאומי, וטען כי בתפקידו כתובע במנהטן, פעל למסמס חקירות נגד שותפיו של אפשטיין. לפי רסקין, מינויו לתפקיד המודיעיני הבכיר מהווה "פרס" שנועד להציב נאמן של טראמפ על המאגר המסווג של תיקי אפשטיין.

היוזמה של רסקין החלה ישירות בעקבות דבריו של סגן הנשיא ואנס שטען, כאמור, בריאיון כי המוסד הישראלי וה-CIA היו מעורבים בפעילותו של אפשטיין. גם ואנס פירט את קשריו לברק ולמה שכינה "גורמים בדיפ-סטייט הישראלי שנוטים לשמאל". סגן הנשיא הודה כי לא מצא מסמכים המאשרים זאת בכתב, אך טען כי מידע כזה גם כך "לא היה שורד". התבטאויותיו גררו ביקורת בקרב יהודים ושמרנים במפלגה הרפובליקנית שרואה בו כמי שקורץ לשוליים האנטישמיים המסוכנים.

חבר הקונגרס היהודי-רפובליקני מפלורידה, רנדי פיין, תקף את דבריו וכינה אותם "בלתי הולמים לחלוטין ומגעילים ממש". גם הפרשן השמרני הבכיר בן שפירו הבהיר כי לא יתמוך בוואנס בפריימריז העתיידים במפלגה ויעדיף את מרקו רוביו כמועמד לנשיאות.

עם זאת, למרות הפתיחה בחקירה, חשוב להבין את המגבלות הפרוצדורליות בוושינגטון. רסקין מכהן כנציג הבכיר של מפלגת המיעוט הדמוקרטית בוועדה ולא כיושב הראש שלה. במערכת האמריקנית, לחברי מיעוט אין סמכות עצמאית להוציא צווי שימוע או לכפות מסירת מסמכים ועדויות משרים מסוכנויות מודיעין - ללא הסכמת הרוב. בשל כך, חקירות של המיעוט בקונגרס אינן בעלות יכולת אכיפה משפטית מלאה, אלא משמשות בעיקר ככלי פוליטי ותקשורתי להפעלת לחץ ולייצור כותרות.

דינמיקה זו מוכרת היטב בגבעת הקפיטול. היא מזכירה במידה רבה את החקירות שניהלו הרפובליקנים בעבר נגד עמותות וארגונים ישראליים, בטענה כי זכו כביכול לכספי ממשל ביידן כדי לסייע במאמצים להפיל את שלטון נתניהו. גם במקרה ההוא, כמו בחקירתו הנוכחית של רסקין, הבדיקה שימשה בעיקר כמנוף פוליטי במאבק פנימי בין המפלגות, הרבה יותר מאשר כהליך חקירתי בעל תוקף מעשי נגד ישראל. ובכל זאת, העובדה שתיאוריות קונספירציה שנחשבו עד לא מזמן לנחלת השוליים הקיצוניים בלבד מוצאות את דרכן ישירות לתוך הניירות הרשמיים של הקונגרס - מלמדת לא מעט על השינוי בוושינגטון.

קרא את הכתבה המלאה במקור