מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין חמישי לשישי) בשעה 04:40 לפנות בוקר, רגע לפני פיזורה, את חוק הנצחת טבח 7 באוקטובר בקריאה שנייה ושלישית. החוק מגדיר את מסגרת ההנצחה הלאומית תוך הקמת…
מליאת הכנסת אישרה הלילה (בין חמישי לשישי) בשעה 04:40 לפנות בוקר, רגע לפני פיזורה, את חוק הנצחת טבח 7 באוקטובר בקריאה שנייה ושלישית. החוק מגדיר את מסגרת ההנצחה הלאומית תוך הקמת רשות שתפעל להקמת מפעלי הנצחה לאירועי 7 באוקטובר.
לפי הצעת החוק, מדי שנה ייקבע בכ"ד בתשרי יום זיכרון ממלכתי ובמהלכו יורדו הדגלים לחצי התורן במוסדות המדינה, במחנות צה"ל ובמתקני המשטרה והשב"ס, יתקיימו טקסים ממלכתיים ו"תוכניות השידורים ברדיו ובטלוויזיה יבטאו את אופיו הייחודי של יום הזיכרון". בנוסף, החוק קובע להקים תאגיד חדש בשם "רשות הזיכרון" שיהיה אחראי על מימוש מטרות החוק ויקבל תקציב שנתי. התאגיד ינוהל על ידי מועצה בת 13 חברים וחברות. בדיונים דובר על הרכב מגוון במטרה להבטיח ייצוג רחב, אולם רובו מכיל נציגי ממשלה או כאלה שנבחרו מטעמם, ומי שממנה אותם באופן רשמי הוא ראש הממשלה.
החוק קובע גם שיקומו בעוטף אתר הנצחה וזיכרון לאומי, ולצידו מוזיאון. אלה יוקדשו לחקר, תיעוד וחינוך ויהיו פתוחים לציבור הרחב ללא תשלום. למרות שהמיקום המדויק לא נקבע בחוק, ישנה סברה שאתר הנובה ברעים יהפוך לאתר ההנצחה המרכזי.
התאגיד שיוקם יורכב משישה נציגים ממשרדי ממשלה וגופים ציבוריים (משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון, משרד החינוך, משרד המורשת, מנהלת תקומה ונציג מאגף פעולות נפגעי האיבה או מאגף השיקום של הביטוח הלאומי), ארבעה נציגי משפחות, שורדים וחטופים (שייבחרו בידי ראש מנהלת החטופים, משרד הביטחון והביטוח הלאומי); ושלושה נציגי הרשויות המקומיות וההתיישבות (נציג המועצות האזוריות בעוטף - אשכול, שער הנגב, שדות נגב וחוף אשקלון, נציג העיריות שדרות ואופקים; ונציג תנועות ההתיישבות - התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים והקיבוץ הדתי.
לאישור החוק קדמו מחלוקות רבות: תחילה, משרד ראש הממשלה לא רצה להזכיר את המושג "טבח" בשם החוק ורצה להדגיש את הגבורה. לאחר סערה תקשורתית ומחאות על מחיקת המילה "טבח", הוסכם לבסוף על נוסח פשרה מעט מסורבל: "הצעת חוק זיכרון הטבח והנצחת הגבורה ביום כ"ב בתשרי (שמחת תורה) - 7 באוקטובר".
לאורך הליך החקיקה הוכנסו בהצעה שינויים בעקבות הערות המשפחות השכולות שנשמעו בדיון בכנסת. כך למשל בסוגיית המיגוניות בציר 232, גובש מתווה שלפיו רשות מקומית שבתחומה נמצאת מיגונית שבה התרחשו אירועי 7 באוקטובר תדווח לוועדת החינוך על כל החלטה בדבר שינוי או העתקה - לרבות הליך שיתוף הציבור שקדם לה.
אחת המחלוקות שכמעט הכשילו את החוק - שכאמור עבר ברגע האחרון - נגעה לאופן ציון התאריך. חלק מחברי הוועדה ומשפחות שכולות ביקשו להדגיש את התאריך העברי של הטבח (כ"ב בתשרי), בעוד אחרים טוענים שהתאריך הלועזי 7 באוקטובר מהווה את הזיכרון היחיד שנצרב מיום האסון.
החוק שאושר לבסוף, יש לציין, לא מקובל במאת האחוזים על כלל הצדדים, אך הוא משקף הסכמה כלשהי בתום דיונים רבים שבהם נכחו משפחות שכולות, משפחות חטופים, אזרחים, שורדים גורמי מקצוע.
קרא את הכתבה המלאה במקור
