אבל טראמפ מבין עוד דבר: ״מדיניות הלא״ הישראלית בכל הקשור למהלכים מדינים חוסמת את התוכניות הגדולות שלו לאזור: משיקום עזה, הרחבת הסכמי אברהם, הנחת צינורות הגז והנפט מהמפרץ הערבי למוצא לים התיכון דרך ישראל ועד לנסות ולהסגיר תחילת מהלך מול הרשות הפלסטינית. כל זה הוא הפרומו לדבר שכרגע מטריד את טראמפ בענין ישראל. טראמפ שב ואמר אתמול כי הוא דורש שישראל תפעל להתחיל לסגת מלבנון ומסוריה.
סביר להניח כי טראמפ זקוק כרגע למהלך של שלום באזור. נסיגה חלקית של ישראל מלבנון או מסוריה יכולה להביא אותו לכדי סיפוק. הבעיה היא שהרצון של טראמפ לא פוגש את הצורך הבטחוני הישראלי כרגע בשתי הזירות. בלבנון ישראל יושבת על מרחבי ההגנה ויצרה מרחב אבטחה בעומק של עשרה ק״מ מהגבול. רחוק מספיק מטווח טילי הנ״ט וגם של מרבית רחפני הנפץ. אבל צה״ל יושב כעת במקפצות לעומק לבנון: המזרח רכס כתר החרמון השולט על צפון הבקעה ועד סולטן יעקוב וכביש ביירות דמשק.
רכס עלי טאהר מאפשר תנועה מהירה לנבטיה, לבקעת הלבנון ולביירות, זה ממשיך בעובדה כי צה״ל אוחז ברכס הסילבסטר מעל ברעשית והוא מאפשר תנועה למרכז לבנון. ובציר החוף יושב צה״ל בעיירות מג׳דל זון וראס ביידא מרחק נגיעה מצור וצידון. צה״ל כבר בונה תוכניות לתרחישים שונים גם אם הוא ידרש לפעול ולפרוק בעצמו את חיזבאללה מנשקו.
