גם פלוטוניום על הפרק: ההסכם הגרעיני "חסר התקדים" עם סעודיה - והסיבה שטרם אושר

• ההימור של טראמפ על גרעין סעודי וחזון גראהם שנותר יתום / קובי ברדה

פרטי ההסכם העקרוני לא נחשפו במלואם, אבל בדיווח צוין כי בתדרוכים שהעניקו אנשי ממשל טראמפ לגורמים בקונגרס מוקדם יותר השנה, ובהם הוצגו קווי המתאר הכלליים של ההסכם, הוא תואר ככזה שכולל "הסדר מיוחד" שיאפשר לסעודיה רמה מסוימת של יכולת עצמית להעשיר אורניום או לבצע עיבוד כימי שמטרתו להפיק פלוטוניום מהחומר המשומש בכורים גרעיניים. החומר הבקיע בנשק גרעיני, יצוין, יכול להיות אורניום מועשר או פלוטוניום, כך שיכולות כאלו מעניקות באופן תיאורטי לסעודיה דרך פוטנציאלית לפצצה – ולפי הדיווח ייתכן שהעסקה תאפשר לה את שתי היכולות הללו גם יחד. אחד הגורמים אמר ל-CNN כי הסדר שכזה הוא "חסר תקדים" עבור עסקאות מהסוג הזה.

בעבר כבר דווח שסעודיה הביעה התנגדות לאורך המגעים מול ארה"ב על תוכנית הגרעין האזרחית שלה להגבלות מחמירות, כאלו שימנעו ממנה להעשיר אורניום או להפיק פלוטוניום, כשברקע ניצב האיום של יורש העצר מוחמד בן סלמאן כי ארצו תפתח נשק גרעיני אם גם איראן תעשה זאת. המגעים מול ארה"ב החלו עוד בתקופת ממשל ביידן, ואז הסכם הסיוע בתחום הגרעין נידון כחלק מעסקת הנורמליזציה שקודמה מול ישראל. אלא שכעת נראה שהנורמליזציה כבר לא מקושרת להסכם המתגבש: בדבריו אשתקד על ההסכם שר האנרגיה האמריקני רייט לא הזכיר את ההקשר הישראלי, וגם כעת בדיווח של CNN לא הוזכרה כלל האפשרות שנורמליזציה נכללת כאחד התנאים לו.

טיוטת ההסכם, כך לפי שניים מהגורמים ששוחחו עם CNN, כן כוללת "תנאים" בכל הנוגע להעשרת אורניום – אבל לפי רשת החדשות האמריקנית הפרטים של ההגבלות הפוטנציאליות אינם ברורים. ההסכם, כך לפי הדיווח, הוא למעשה זה שמספק את הבסיס החוקי עבור חברות אמריקניות או עבור הממשל האמריקני עצמו להעביר לסעודיה חומר גרעיני וטכנולוגיות גרעיניות. אבל לפי CNN הוא מאפשר לסעודיה לקבל סיוע שכזה בפיתוח תוכנית גרעין אזרחית, וכאמור גם להעשיר אורניום, מבלי שתצטרך לקבל על עצמה פיקוח מוגבר מצד הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א).

ב-CNN הזכירו כי תחת נהלים ארוכי-שנים שגובשו על מנת למנוע ממדינות לנצל תוכניות גרעין אזרחיות כדי לפתח בסתר תוכנית גרעין צבאית, רוב המדינות שיש ברשותן תחנות כוח גרעיניות מקבלות את האורניום המועשר המשמש את הכורים שלהן במשלוחים סגורים ממדינות כמו ארה"ב או רוסיה, תחת פיקוח בינלאומי הדוק. הפיקוח הזה נעשה על ידי סבא"א, בהסכם מולה המכונה Additional Protocol ("הפרוטוקול הנוסף"), אבל הסכם הטיוטה מול סעודיה לא כולל דרישה להסכם פיקוח נפרד שכזה.

לפי CNN, הסכם הטיוטה כולל אמנם הסדרי פיקוח – אבל אלו ייחתמו רק בין וושינגטון לסעודיה ולא מול סבא"א. באחד המסמכים שממשל טראמפ הגיש לקונגרס בשנה שעברה, צוין כי ההסכם העקרוני כולל שורה של צעדי פיקוח שמטרתם למנוע ניצול של התוכנית הסעודית למטרות צבאיות, וכי גם לסבא"א יהיה חלק בפיקוח הזה. במסמך נאמר כי לפקחי הגרעין של הסוכנות הבינלאומית יהיו "הכלים הנחוצים" כדי לבצע את עבודתם, אבל כאמור לא תחת הסכם הפיקוח הרגיל מול סבא"א עצמה.

אחד הגורמים אמר ל-CNN כי היעדר הסכם פיקוח מול סבא"א והאפשרות שההסכם העקרוני מעניק לסעודיה לבצע העשרת אורניום בשטחה עוררו "מיד" דאגה בקרב מחוקקים רבים בקונגרס – וכאמור לפי הדיווח החשש בממשל מהתנגדות עזה של מחוקקים להסכם הוא אחד הגורמים לעיכוב במימושו והפיכתו להסכם סופי. ב-CNN ציינו כי ההסכם שגובש שונה משמעותית מהסכם הסיוע האמריקני לתוכנית הגרעין האזרחית של איחוד האמירויות, שנחתם ב-2009, ושבו אבו דאבי כן הסכימה לפיקוח מוגבר מצד סבא"א וויתרה על העשרת אורניום או עיבוד פלוטוניום. מומחים צבאיים מתארים את אותו הסכם כ"תקן הזהב" עבור הסכמי שיתוף פעולה גרעיני.

דן ג'וינר, יועץ לרגולציה גרעינית ופרופסור למשפטים מאוניברסיטת אלבמה, אמר ל-CNN כי הוא לא סבור שהיעדרו של הסכם פיקוח נפרד, כשלעצמו, הוא "סיבה לבהלה". הוא ציין כי ההסכם הדו-צדדי בין ארה"ב לסעודיה הוא "דרך סבירה להשלים את אמצעי הפיקוח הקיימים של סבא"א בסעודיה, אם כי מידת ההתאמה תלויה בסופו של דבר בתנאים שטרם פורסמו". ג'וינר הוסיף כי הוא מאמין שהיתרונות של שיתוף פעולה גרעיני למטרות אזרחיות עם סעודיה עולים על קיומו של הסיכון הנמוך שלדבריו קיים לניצולה של התוכנית למטרות צבאיות. טיעון אחד לטובת שיתוף הפעולה הוא שהוא ייצור שוק מסחרי רווחי עבור תעשיית הגרעין המתעוררת של אמריקה, דבר העולה בקנה אחד עם יעדי מדיניות האנרגיה של ממשל טראמפ. טיעון נוסף הוא הסיכון שרוסיה או סין יעניקו לסעודים את התנאים שהם רוצים, אך עם אמצעי פיקוח יעילים פחות.

אנדריאה סטריקר, מומחית לאי-הפצת נשק גרעיני ממכון המחקר "הקרן להגנת הדמוקרטיות", אמרה מנגד כי בלי הסכם נפרד מול סבא"א, לפקחי הסוכנות "יהיו פחות זכויות" להגיע לאתרים חשודים שאינם מוצהרים. לדבריה, אין שום דרך בטוחה להתיר העשרה או עיבוד פלוטוניום על אדמת סעודיה, גם אם מתקן כזה יוקם תחת פיקוח אמריקני. "אי אפשר להיות בטוחים שהסעודים לא ינסו להלאים את המתקן", היא הסבירה, "ואז, נשיא ארה"ב שיכהן באותו זמן יעמוד בפני הדילמה – האם להפציץ את המתקן כדי לנסות למנוע פריצה (לנשק גרעיני) או משהו דומה". סטריקר הזהירה גם מהאפשרות שטכנאים ומדענים סעודים, שיעבדו על צנטריפוגות המשמשות להעשרת אורניום, עלולים ליישם את הידע שלהם במתקנים סודיים אחרים.

קרא את הכתבה המלאה במקור