גפני איים, נתניהו שוב ויתר: החרדים יתמכו בחוק החלשת היועמ"שית | ישיר

בסיעת "הציונות הדתית" של רוטמן וסמוטריץ' מסרו מעט אחרי האיום של גפני להתנגד לחוק: "גלי בהרב-מיהרה שולחת זר פרחים לגפני, שמעניק לה חסינות, שומר על הדיקטטורה השיפוטית שלה, ומעניק לה אפשרות להמשיך להתעמר בגוש הימין לעוד שנים רבות. אם גפני וחבריו יפילו את החוק ששם סוף לעריצות היועצת המשפטית לממשלה, הם לא יוכלו להראות את פרצופם ברחוב החרדי. שלא יאיימו".

החלטת הממשלה שהסרתה הובילה לאיום החרדי גובשה בעקבות לחץ שהפעיל גפני על נתניהו, ומטרתה לדחות סנקציה כלכלית על העמותות והרשתות של הגנים החרדיים. ביטול הסנקציה הזו מנוגד להחלטת ממשלה שאושרה רק לפני שנה, שנועדה להגדיל בפועל את התקצוב לגננות, אבל היא גם קבעה כי אם עד תחילת שנת הלימודים הקרובה מרבית הבעלויות לא יעבירו דיווח על הוותק של הגננות שמועסקות אצלן - יבוצע קיזוז רטרואקטיבי לתקציב שהועבר אליהן. מפני שעד כה רק 30% מהרשתות דיווחו על הוותק של הגננות שלהן, ואחרות רק באמצע ההליך, בעוד חודשיים היה צורך לקזז רטרואקטיבית את התקצוב - והחלטת הממשלה החדשה שגפני רוצה לאשר תבטל את הסנקציה הזו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמנם לא התנגד מפורשות להצעת גפני, אבל זו הוסרה מסדר היום של הממשלה על רקע מחלוקת בינו לבין גפני סביב הפוליטיקה המקומית בעיריית בית שמש. לפי מקורות חרדיים, סמוטריץ' העביר מסר למפלגות החרדיות שהוא לא מוכן לקדם את תקצוב שכר הגננות בממשלה עד שגפני לא ילחץ על שמוליק גרירנברג, ראש העיר בית שמש, להכניס את נציג הציונות הדתית לקואליציה בעירייה. בעקבות זאת, גפני הודיע כאמור שלא יצביע בעד חוק החלשת היועמ"שית עד הסדרת הסוגיה - שהסתיימה כאמור בפתרון שהושג ולפיו נתניהו יהיה שיעלה את ההצעה בממשלה.

החוק להחלשת היועמ"ש מהווה נדבך מרכזי במהפכה המשפטית שממשלת נתניהו מקדמת מאז השבעתה. שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן הובילו את מהלך החקיקה במשך קרוב ל-70 ישיבות של ועדת החוקה. החוק מגדיר לראשונה את תפקיד היועמ"ש בצורה מסודרת (מאז הקמת המדינה לא חוקק חוק אחד המסדיר את תפקידיו), וחלק מרכזי בהצעה המקורית - פיצול תפקיד היועמ"ש כמי שמייעץ לממשלה כיצד להגשים את מדיניותה על פי החוק לבין תפקידו כראש התביעה הכללית - הוסר בסופו של דבר מההצעה הסופית.

לצד זאת, החוק מחליש דרמטית את סמכויותיו של היועמ"ש, והוא מאפשר לממשלה לסטות מחוות הדעת שלו סביב הוראות הדין - ובפועל לפרש בעצמה את החוק. החוק גם יאפשר לממשלה לקבוע לבדה את עמדת המדינה בעתירות לבית המשפט, ואם היועמ"ש - שכיום מייצג את המדינה בערכאות - יתנגד לעמדת הממשלה, זו תיוצג באופן פרטי והיועמ"ש לא יוכל להשתתף בדיונים. סעיף נוסף עשוי לאפשר את הדחת היועמ"שית בהרב-מיארה בלי ועדת איתור, בחודש הראשון שאחרי כניסת החוק לתוקף (ב-1 בינואר 2027).

בקואליציה טוענים כי החוק דרוש כדי להחזיר את "המשילות" לממשלה, ולאפשר לנבחרי הציבור לממש את מדיניותם בלי הגבלות מיועצים משפטיים שלא נבחרו. רוטמן טען לפני ההצבעה כי "הכנסת מסירה חרפה משמעותית וגדולה מעל מדינת ישראל. לכל אדם בישראל מגיע שיהיה לו ייצוג משפטי. מדינת ישראל היא המקום היחיד בגלובוס שאפשר לקרוא משפט, שהתפרסם בכותרת השבוע - 'הממשלה מתנגדת לעמדת המדינה'".

מבקרי החוק הזהירו מנגד כי הוא יאפשר לממשלה לפעול כראות עיניה בלי איזונים ובלמים, לפגוע בזכויות אדם ואזרח, לקבל החלטות על מינויים בכירים שלא על פי אמות מידה מקצועיות, לנצל את משאבי הציבור למען מקורבי השלטון וגם אולי לבצע מהלכים פסולים בתקופת בחירות, כמו החלטות תקציביות שיהוו למעשה שוחד פוליטי. המשנה ליועמ"שית גיל לימון הזהיר בשבוע שעבר מהחוק, ותיאר אותו ככזה שמקום לפצל את תפקיד היועמ"ש - מטרתו לחסלו. "אחרי שההצעה תעבור, הממשלה לא תהיה כפופה מבחינה מעשית לשלטון החוק - מהטעם הפשוט שהיא תקבע עבור עצמה מהו החוק. בליבה של הצעת החוק עומד גם הציבור, שבעקבות אישור החקיקה, ימצא את עצמו ללא ערובה חיונית לשמירה על זכויותיו מפני פגיעה שרירותית מצד השלטון".

מתנגדי החוק צפויים לעתור נגדו לבג"ץ, ולא מן הנמנע שהשופטים יתערבו בו - אך לא ברור אם יוציאו צו ביניים להקפאתו עד פסיקה סופית, בין היתר מפני שהוא אמור להיכנס לתוקף רק ב-1 בינואר 2027, כלומר אחרי הבחירות לכנסת בסוף אוקטובר.

החוק כאמור מעגן לראשונה בצורה מסודרת את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, וקובע שהוא "מסייע לממשלה להגשים את מדיניותה במסגרת הדין, מציג בפניה את החלופות המשפטיות האפשריות ופועל להבטחת שלטון החוק ואחידות בפרשנות הדין ברשות המבצעת". החוק קובע כי היועמ"ש "יעניק ייעוץ וחוות דעת משפטיות לכלל גורמי הרשות המבצעת, לרבות בענייני חקיקה. חוות הדעת יינתנו ככלל בכתב, אך ניתן יהיה להגישן גם בעל פה". בעניין מעמד חוות הדעת, החוק מבהיר כי "חוות דעת משפטית בכתב של היועמ"ש משקפת את הדין הקיים מבחינת גורמי הרשות המבצעת, אך אינה משנה את הדין עצמו".

קרא את הכתבה המלאה במקור