ד"ר מאדונה והאלמנה עם הניקאב: הפרלמנט הסורי הראשון מאז נפילת אסד

ד"ר מאדונה בשארה, אקדמאית, חוקרת סורית ובעלת דוקטורט בהנדסה אזרחית, משמשת כראש המחלקה להנדסת בנייה וניהול בפקולטה להנדסה אזרחית באוניברסיטת לטקיה. בשארה פרסמה מחקרים בינלאומיים והיא פעילה גם בחברה האזרחית. ד"ר מוסטפא מוסא, הסגן הראשון ליו"ר הפרלמנט, הוא נציג ממחוז אידליב שעסק בתחילת המהפכה הסורית בתחום ההומניטרי ובתחום הפוליטי.

הנשיא הסורי אחמד א-שרע מסר אתמול כי "כינוס הפרלמנט מייצג אבן דרך לאומית משמעותית, המסמנת צעד חדש לקראת חיזוק ההתייעצות והאחריות, ובניית מוסדות מדינה על יסודות של דיאלוג, כשירות ושלטון החוק". הוא הוסיף: "אני מברך את חברי הפרלמנט על תחילת עבודתם, ומאחל להם הצלחה במימוש האמון הלאומי הזה, כדי לשרת את העם ולתמוך בתהליך הבנייה והפיתוח של סוריה".

יש לציין כי שני שליש מחברי הפרלמנט הסורי הנוכחי נבחרו בבחירות שהתקיימו במחוזות סוריה השונים ו-70 חברים מונו על ידי הנשיא אחמד א-שרע עצמו, כך לפי שיטת הבחירות הנוכחית. מספר הנשים בפרלמנט הסורי עומד על 22. שבע מהן נבחרו על ידי המחוזות ו-15 מרשימתו של הנשיא הסורי.

הרשתות החברתיות עסקו אתמול, בין היתר, בלבושן של שתי נשים שלוקחות חלק בפרלמנט. הראשונה היא פסלה יוסף, חברה כורדית בפרלמנט הסורי, שהגיעה אתמול למושב הראשון כשהיא לבושה בלבוש כורדי מסורתי. יוסף במקור ממחוז אל-חסכה והיא נכנסה לפוליטיקה בשנת 1987.

השנייה היא מירפת סבחי תותו, חברת פרלמנט שהגיעה לישיבה הראשונה עם ניקאב, המכסה את כולה, מלבד העיניים. תותו מגיעה ממחוז אידליב בצפון-מערב סוריה והיא מוכרת כאלמנתו של אוסאמה נמורה, המכונה אבו עמר סראקב, שייסד את ג'בהת אל-נוסרה בחלב בסוריה ובהמשך היה חלק מג'יש אל-פתח, ברית צבאית באידליב של כוחות אופוזיציה סוריים, שפעלה נגד משטרו של בשאר אל-אסד. הוא נהרג בספטמבר 2016 בתקיפה אווירית, שמיוחסת לאמריקנים, כך לפי הדיווחים, וכוונה לעבר האזור הכפרי המערבי של חלב.

בפרלמנט הסורי החדש חברה גם רוזינה לאזקאני, שחקנית סורית מוכרת. גם היא חלק מהבחירות לפרלמנט של אחמד א-שרע. היא החלה את הקריירה האמנותית שלה כשחקנית ב-2013, היא מגיעה מהעיר חמה במקור, וכעת מצטרפת לחברי הפרלמנט וחברות הפרלמנט שלקחו על עצמם, בין היתר, את משימות אישור החוקים, התקציב הכללי, אישור אמנות בינלאומיות ותיקון וביטול חקיקה, בשנים הקרובות.

משפחת אסד, נזכיר, החזיקה בשלטון בסוריה במשך 53 שנה - כשתחילה כיהן כנשיא האב חאפז ואחר כך החליף אותו הבן בשאר - ובמשך חמשת העשורים הללו היא נהגה לקיים בחירות באופן קבוע, אך הן נתפסו כהצגה בלבד, ומפלגת הבעת' של בית אסד זכתה תמיד לרוב גדול בבית הנבחרים. באותן שנים החלק התחרותי האמיתי היחיד בתהליך הבחירות היה לפני יום הבוחר עצמו, כשבכירי הבעת' התחרו בינם לבין עצמם על מקום ברשימת המפלגה.

אחרי הדחתו של בשאר אסד הבטיח א-שרע להוביל את המדינה לעתיד אחר, שבו יינתן מקום משמעותי יותר לקול העם. בצעד נוסף שמבטא את שאיפת המשטר ללגיטימציה פוליטית ובינלאומית התכנס הפרלמנט לראשונה, אבל בבחירות שנערכו באוקטובר אשתקד העם הסורי בכללו לא בחר את מחוקקיו. במקום זאת כאמור כשני שלישים נבחרו על-ידי קבוצה של נציגי ציבור שמונו בכל מחוז, והשליש הנותר של המושבים הוקצה ישירות על-ידי הנשיא א-שרע.

בשיטת הבחירות הזמנית שקבע משטר א-שרע מחולקת סוריה ל-60 מחוזות, ולכל מחוז מוקצה מספר מושבים התואם את גודל אוכלוסייתו - ככל שמספר התושבים במחוז גדול יותר, כך גדל מספר מושביו. השלטונות דחו את הבחירות במחוז א-סווידא, המעוז הדרוזי שבו התחוללו גלי מהומות דמים עם אלפי הרוגים ופצועים.

בסוכנות הידיעות רויטרס ציינו מפי גורמים רשמיים כי השיטה הזו הייתה הכרחית משום ששנות המלחמה הותירו מיליוני בני אדם עקורים, ולא אפשרו להסתמך על נתוני אוכלוסייה או על פנקסי בוחרים מדויקים. המבקרים טוענים כי השיטה העניקה לשלטונות שליטה נרחבת על הליך בחירת חברי הפרלמנט.

ברויטרס צוין כי בהצהרה החוקתית הזמנית שהונהגה בשנת 2025 הוענקו לפרלמנט סמכויות מוגבלות, ואין חובה שהממשלה תזכה להצבעת אמון מצד הפרלמנט. הפרלמנט כאמור מוסמך להציע ולאשר חוקים, וכהונתו נקבעה ל-30 חודשים, עם אפשרות להארכה, והוא ישמש כרשות המחוקקת עד לאימוץ חוקה קבועה ולקיום בחירות.

קרא את הכתבה המלאה במקור