דרמה רגע לפני ההצבעה: החרדים מאיימים להתנגד לחוק החלשת היועמ"שית | ישיר

החלטת הממשלה שהסרתה הובילה לאיום החרדי גובשה בעקבות הלחץ שהפעיל גפני על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומטרתה היא לדחות סנקציה כלכלית על העמותות והרשתות של הגנים החרדיים. ביטול הסנקציה הזו מנוגד להחלטת ממשלה שאושרה רק לפני שנה, שנועדה להגדיל בפועל את התקצוב לגננות, אבל היא גם קבעה כי אם עד תחילת שנת הלימודים הקרובה מרבית הבעלויות לא יעבירו דיווח על הוותק של הגננות שמועסקות אצלן - יבוצע קיזוז רטרואקטיבי לתקציב שהועבר אליהן. מפני שעד כה רק 30% מהרשתות דיווחו על הוותק של הגננות שלהן, ואחרות רק באמצע ההליך, בעוד חודשיים היה צורך לקזז לכל הרשויות רטרואקטיבית את התקצוב - והחלטת הממשלה החדשה שגפני רוצה לאשר תבטל את הסנקציה הזו.

שר המשפטים לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן הובילו את מהלך החקיקה במשך קרוב ל-70 ישיבות של ועדת החוקה. רוטמן טען לפני ההצבעה כי "הכנסת מסירה חרפה משמעותית וגדולה מעל מדינת ישראל. לכל אדם בישראל מגיע שיהיה לו ייצוג משפטי. מדינת ישראל היא המקום היחיד בגלובוס שאפשר לקרוא משפט, שהתפרסם בכותרת השבוע - 'הממשלה מתנגדת לעמדת המדינה'".

הצעת החוק מעגנת בחוק את תפקידו של היועמ"ש, "כמי שמסייע לממשלה להגשים את מדיניותה במסגרת הדין, מציג בפניה את החלופות המשפטיות האפשריות ופועל להבטחת שלטון החוק ואחידות בפרשנות הדין ברשות המבצעת".

במסגרת חוות הדעת המשפטית הוצע לקבוע כי היועמ"ש "יעניק ייעוץ וחוות דעת משפטיות לכלל גורמי הרשות המבצעת, לרבות בענייני חקיקה. חוות הדעת יינתנו ככלל בכתב, אך ניתן יהיה להגישן גם בעל פה". בעניין מעמד חוות הדעת, "מוצע להבהיר כי חוות דעת משפטית בכתב של היועמ"ש משקפת את הדין הקיים מבחינת גורמי הרשות המבצעת, אך אינה משנה את הדין עצמו".

בנוגע לאפשרות של הממשלה לסטות מחוות הדעת של היועמ"ש מוצע לקבוע כי "הממשלה תהיה רשאית, אם מצאה טעם לכך, לקבוע שחוות דעתו של היועמ"ש לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים, וזאת בין אם חוות הדעת נוגעת לממשלה עצמה ובין אם היא נוגעת לכל גורם אחר ברשות המבצעת. החלטה כזו תחויב בדיווח לוועדת החוקה של הכנסת (או לוועדת החוץ והביטחון בענייני ביטחון וחוץ). ההסדר לא יחול לעניין הפעלת סמכויות בתחום הפלילי או ביחס לסמכויות שהוקנו ליועמ"ש בחוק".

עוד מוצע לקבוע כי היועמ"ש ייצג את עמדת הרשות המבצעת בבתי המשפט, תוך מחויבות לסייע לממשלה לממש את מדיניותה במסגרת הדין בנאמנות, במסירות ובהגינות, ושהסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בהליכים משפטיים תהיה בידי הממשלה. היועמ"ש יגבש ויציג את העמדה, אלא אם הממשלה תקבע עמדה אחרת.

אם יסבור היועמ"ש, כי אינו יכול להציג את עמדת הממשלה שנקבעה, יהיה עליו להודיע על כך לממשלה ולשרים הנוגעים בדבר. במקרה כזה, תוסמך הממשלה לקבוע כי בהליך מסוים המדינה תיוצג באמצעות עורך דין אחר, אם היועמ"ש הודיע שאינו יכול לייצג את עמדתה או אם השר הנוגע בדבר סבור כי עמדת הממשלה אינה מוצגת או לא תוצג כראוי. כמו כן, כשהממשלה תחליט על ייצוג באמצעות עו"ד אחר, לא יוכל היועמ"ש להתייצב באותו הליך ללא אישור הממשלה, השר או גורם שהוסמך לכך. הוראה זו לא תחול בהליכים פליליים.

לפי ההצעה, גופי מדינה שאינם חלק מהרשות המבצעת (כמו מבקר המדינה, בית הנשיא או הכנסת) לא ייוצגו בידי היועמ"ש אלא בהסכמת שני הצדדים, ובעניינה של הכנסת - גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת. הוראות הפרק לא יחולו כאמור על הליכים פליליים, על סמכויות שהוקנו ליועמ"ש בחוק ועל ייצוג גורמים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.

קרא את הכתבה המלאה במקור