ב-NGO Monitor טוענים כי לא מדובר רק בפעילות מחאה רחבת היקף, אלא במנגנון מאורגן, ממומן ומקושר היטב. לפי הדו"ח, מתוך 40 הארגונים שנבדקו רק עשרה רשומים כעמותות. שמונה רשומים כחברות פרטיות, תשעה פועלים במבנה היברידי, ו-13 אינם פועלים במסגרת משפטית ברורה. המשמעות, לפי מחברי הדו"ח, היא קושי ממשי לעקוב אחר מקורות הכסף, אחר בעלי התפקידים ואחר מידת האחריות של הארגונים לפעילות שהם מקדמים ברחובות בריטניה.
במכון המחקר מדגישים כי מדובר בתמונה רחבה יותר מזו הבריטית בלבד. מחקרים קודמים של NGO Monitor הצביעו, לטענתם, על קשר בין חלק מאותן קרנות לבין ארגונים שהובילו הפגנות אנטי-ישראליות בקמפוסים וברחובות בארצות הברית, וכן לבין ארגונים קיצוניים הפועלים בישראל. מכאן מסיקים מחברי הדו"ח כי מדובר ברשת בינלאומית של מימון, שיתופי פעולה וקמפיינים, הפועלת במקביל בכמה מדינות.
אחד הפרקים הרגישים ביותר בדו"ח עוסק בקשרים בין הארגונים לבין גורמי טרור וקיצונים. לפי הדו"ח, לפחות 11 מהארגונים שנבחנו קיימו קשרים, פגישות או שיתופי פעולה עם גורמים המזוהים עם המשטר האיראני, חמאס, חיזבאללה, החזית העממית לשחרור פלסטין והאחים המוסלמים.
