הבית שבו נולד אדולף היטלר פתח היום (רביעי) פרק חדש ושונה בתכלית בתולדותיו: 137 שנים אחרי לידתו של הצורר הנאצי, נחנכה במבנה שבעיירה האוסטרית בראונאו-אם-אין תחנת משטרה. ממשלת…
הבית שבו נולד אדולף היטלר פתח היום (רביעי) פרק חדש ושונה בתכלית בתולדותיו: 137 שנים אחרי לידתו של הצורר הנאצי, נחנכה במבנה שבעיירה האוסטרית בראונאו-אם-אין תחנת משטרה. ממשלת אוסטריה מקווה שהשימוש החדש יפקיע מהמקום את ההילה ההיסטורית שאפפה אותו, וימנע ממנו להמשיך לשמש אתר עלייה לרגל עבור ניאו-נאצים ומעריצי היטלר.
בטקס הפתיחה נכחו כמאה בני אדם, ובהם שר הפנים האוסטרי גרהרד קרנר, ראש העיר יוהנס ויידבאכר וכ-30 שוטרים במדים שנעמדו בשורה מול המבנה. תזמורת ניגנה במקום, אך רק תושבים מעטים הגיעו לצפות בטקס. "מעתה הבית הזה יהפוך למקום של דמוקרטיה, שלטון החוק, ביטחון, חירות וכבוד האדם", הכריז קרנר.
לדברי ראש העיר, פתיחת התחנה מוכיחה כי בראונאו "מתמודדת עם ההיסטוריה שלה ונוטלת אחריות". הוא הביע תקווה שההחלטה תעניק "מעט שקט נפשי" לתושבי העיירה, אחרי שנים שבהן שמו של המקום נקשר כמעט אוטומטית לאדם שנולד בו באפריל 1889 - אף שמשפחתו עזבה את הבית כעבור שבועות ספורים בלבד.
קשה כיום לזהות את המבנה בן המאה ה-17, השוכן ברחוב מסחרי נאה בעיירה הסמוכה לגבול גרמניה. במסגרת השיפוץ הנרחב, שהחל ב-2023 ועלותו הגיעה לכ-20 מיליון אירו, הוחלפה החזית הצהובה והמוכרת בקירות לבנים ופשוטים, המבנה הוגבה ומעל הכניסה נתלה סמל המשטרה. השלט היחיד שנוסף לחזית נושא מילה אחת בלבד: "משטרה".
על המדרכה נותרה במקומה אבן ההנצחה שהובאה ממחנה הריכוז מאוטהאוזן. על האבן נכתב: "למען השלום, החירות והדמוקרטיה. לעולם לא עוד פשיזם. מיליוני המתים מזהירים אותנו". שמו של היטלר אינו מוזכר עליה - בחירה מכוונת שנועדה, לדברי הרשויות, למנוע כל אפשרות שהמקום יהפוך לאתר הנצחה שלו.
"המטרה הייתה למנוע כל קשר לאדולף היטלר, וכך לשלול מהמקום את המיסטיקה שלו", הסביר שטפן מלצוך, ראש המחלקה להיסטוריה במשרד הפנים האוסטרי. השר קרנר הדגיש מנגד כי ההיסטוריה אינה מוסתרת: "הזיכרון לא נעלם, דבר אינו מוחבא. אבן הזיכרון, שנחצבה מהגרניט של מחנה מאוטהאוזן, נשארת במקומה".
בתקופת השלטון הנאצי טופח סביב הבית פולחן אישיות. המקום, שכונה אז "בית הולדת הפיהרר", הפך למוזיאון לאמנות. אחרי המלחמה שימש המבנה בין היתר כספרייה, ומ-1972 שכרה אותו המדינה והפעילה בו מרכז לאנשים עם מוגבלויות - אוכלוסייה שהייתה בעצמה יעד לרדיפה ולרצח במסגרת תוכניות ה"המתת חסד" של המשטר הנאצי.
הבית היה בבעלות אותה משפחה מאז 1912. במשך שנים שכרה אותו ממשלת אוסטריה מבעלת הנכס האחרונה, גרלינדה פומר, כדי למנוע שימוש קיצוני בו. אחרי שהמרכז לאנשים עם מוגבלויות נסגר, סירבה פומר לאפשר שינויים במבנה או למכור אותו למדינה. הסכסוך נמשך שנים, עד שהפרלמנט האוסטרי העביר חוק מיוחד שאפשר להפקיע את הבית מטעמי אינטרס ציבורי. המדינה השתלטה עליו ב-2017, ובתי המשפט דחו את ערעוריה של פומר. הסכום ששולם עבור כ-800 המטרים הרבועים של הנכס עמד על 810 אלף אירו.
לאחר ההפקעה נבחנו כמה אפשרויות: הריסת הבית, הפיכתו לאתר זיכרון, חידוש פעילותו כמוסד צדקה או העברתו לשימוש ממשלתי. ועדת מומחים דחתה את ההצעה להרוס את המבנה, בטענה שאוסטריה אינה יכולה למחוק את עברה, אך גם המליצה שלא להקים בו מוזיאון - מחשש שזה יהפוך אותו למוקד משיכה גדול אף יותר עבור מעריצי הנאצים.
לבסוף הוחלט להקים במקום תחנת משטרה, את מפקדת המשטרה המחוזית ושלוחה של האקדמיה לביטחון, שבה אמורים שוטרים לעבור בין היתר הכשרות בתחום זכויות האדם. הממשלה הסבירה כי הצבת הגוף המופקד על הגנת הדמוקרטיה בתוך הבית תעביר מסר ברור: שום הנצחה של הנאציזם לא תתאפשר בו.
אלא שהפתרון רחוק מלהיות מוסכם. ועדת מאוטהאוזן האוסטרית, המייצגת ניצולי שואה ואסירים לשעבר במחנה הריכוז, טוענת שהקמת תחנת משטרה במקום אינה ראויה - וכי הממשלה מנסה לטשטש את ההיסטוריה במקום להתמודד איתה בגלוי. "בכל שנה מתקיים באתר ההנצחה של מאוטהאוזן טקס שבו אומרים: לעולם לא עוד", אמר רוברט אייטר, נציג הוועדה והרשת נגד גזענות וקיצוניות ימנית. "ובבראונאו אומרים: בואו נשכח מהר ככל האפשר".
קרא את הכתבה המלאה במקור