הכנסת נכנסת היום (חמישי) ליממה האחרונה של מושב הקיץ - ולמעשה ליממה האחרונה של כהונת הכנסת ה-25 - לאחר שבוע דרמטי של בליץ חקיקה שנועד להשלים את ההסכמות בין הקואליציה למפלגות החרדיות לפני היציאה לבחירות.במסגרת הדיל שגיבש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הסיעות החרדיות, הושלמה שורת מהלכים משמעותיים. מצד החרדים עברו חוק יסוד: לימוד תורה, הוראת השעה להקפאת מעצרם של חייבי גיוס וביטול רפורמת הכשרות של השר מתן כהנא, שהכניסה תחרות לשוק הכשרות - וכעת הכוח חוזר לרבנות הראשית. מצד הקואליציה קודמו הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית של חבר הכנסת אריאל קלנר בקריאה הראשונה, וכן החוק להגבלת סמכויות היועץ המשפטי לממשלה, שעבר לאחר דיון סוער במליאה.הלילה עברו עוד שני חוקים. האחד, למען הלומי הקרב, בעקבות הביקורת החריפה שלהם בדיוני ועדת הכנסת על חוק יסוד: לימוד תורה ובדיוני הכנסת במהלך המלחמה ואחריה, והשני, חוק ההפרדה המגדרית באקדמיה בתארים מתקדמים - מהלך שחולל סערה.
במסגרת הדיל עם הסיעות החרדיות, הקואליציה השלימה שורת מהלכים משמעותיים שעוררו סערות/דוברות הכנסת, נועם מושקוביץמהות החוקגם חוק התקשורת של קרעי מגיע לישורת האחרונה וחברי הכנסת צפויים להצביע עליו היום - אחרי שעבר ריכוך משמעותי בעקבות דרישת המפלגות החרדיות. בין היתר, הוסר ממנו הסעיף שהיה אמור לאפשר לציבור יישומון עם גישה חינמית לתכנים המשודרים כיום בתשלום. במפלגות החרדיות טענו כי ההסדר עלול להוביל לחילול שבת ולהנגיש גם תכנים פורנוגרפיים, ולכן דרשו להסירו כתנאי לתמיכתן.חוק התקשורת, המכונה רפורמת השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי, הוא הצעת חוק שנועדה לשנות את שוק הטלוויזיה והתקשורת בישראל. מטרתה המוצהרת היא פתיחת השוק לתחרות, הורדת חסמים והתאמת הרגולציה לעידן הדיגיטלי. החוק כולל מספר שינויים מרכזיים, כשהראשון הוא איחוד רגולטורי, אשר משמעותו היא ביטול המועצות הקיימות - הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלוויין - והקמת רשות תקשורת משודרת אחת.שינוי נוסף הוא ביטול הפרדה מבנית, כלומר, הקלה על הבעלות הצולבת וביטול ההפרדה בין הבעלים של ערוצי הטלוויזיה המסחריים לבין חברות החדשות שלהם. כמו כן, החוק מציע פיקוח והסדרה - שינוי מודל הרישוי למודל "רישום" ופתיחת אפשרות לשליטה רחבה יותר בתכנים.החוק עורר סערה ציבורית ופוליטית נרחבת, כאשר גורמים באופוזיציה, בתקשורת ובייעוץ המשפטי טענו כי מדובר בחוק פוליטי שנועד לפגוע בעצמאות התקשורת החופשית ולתת לממשלה כוח רב על התוכן המשודר. בעקבות הליך החקיקה, אף הוגשו עתירות לבג"ץ שנדונו בהרכב מורחב.
