הדיל מומש: החוקים שמעצבים מחדש את דמותה של ישראל - וההשפעה על הבחירות

מלבד חוק הפטור ממעצר לעריקים, גם נגד חוקים אחרים שעברו השבוע כבר הוגשו עתירות, אך בג"ץ טרם הוציא צווים בעניינם. חוק החלשת היועצת המשפטית לממשלה צפוי גם הוא לעמוד מול מבחן בג"ץ. לפי הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שהייתה אמורה להיות במקור פיצול תפקיד היועמ"ש לשני תפקידים אך לבסוף מפאת קוצר הזמן התפקיד יישאר מאוחד - אך יוחלש כאשר חוות הדעת של היועץ לא תחייב את הממשלה. בנוסף, השרים יקבעו את עמדת המדינה לבג"ץ ויוכלו לקחת ייצוג חיצוני לדיונים. על פי החוק החדש, אם היועץ המשפטי יתנגד לעמדת המדינה, הוא לא יוכל להשמיע את עמדתו בפני השופטים.

התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד החוק והשאלה הגדולה היא האם בג"ץ יתערב, ואם כן האם יקפיא את כניסת החוק לתוקף - דבר שמור לקרות עם השבעתה של הממשלה הבאה. יש לציין כי החוק עבר תהליך ארוך וסדור בוועדת חוקה, כך שהטענה נגדו לא נוגעת להליכי אישורו, אלא לכך שהוא מחליש את שומר הסף של הממשלה.

חוק נוסף שדווקא לוקה בפגמים פרוצדורליים הוא חוק התקשורת של השר שלמה קרעי. החוק עבר במליאה אמש וגם נגדו הוגשו עתירות על ידי חברי הכנסת איתן גינזבורג ואפרת רייטן. גם על פי עמדת היועמ"שית של הכנסת החוק עבר תוך בעיות קשות בהליך, שהתבצע בוועדה מיוחדת תוך עקיפת ועדת הכלכלה שאמונה על דיונים מסוג זה. העקיפה בוצעה על רקע התנגדות של יו"ר הוועדה, ח"כ ביטן לחקיקה של קרעי.

הדיל של הליכוד עם החרדים כלל גם את חוק יסוד לימוד תורה שעיגן את ערך לימוד התורה כערך יסוד ונועד לאפשר קונסטרקציה משפטית לחוק פטור מגיוס עתידי וזאת כדי לטעון שגם אם החוק יפגע בשיווין הוא מקיים ערך יסוד אחר של לימוד תורה. השאלה הגדולה בחוק היא כיצד בית המשפט העליון יפרש אותו, והאם הוא אכן יהווה ערך שיש להתחשב בו מול ערכים אחרים, או שהוא "הצהרתי בלבד" כפי שניסו לטעון בקואליציה.

חוק ההפרדה מגדרית באקדמיה לא היה באופן רשמי חלק מהדיל של החרדים ונתניהו אך היה חשוב גם להם. החוק של ח"כ לימור סון הר מלך מיסודו הוא חוק עוקף בג"ץ, לאחר שהאחרון קבע כי הפרדה מגדרית באקדמיה אפשרית רק בלימודים לתואר ראשון במוסדות אקדמיים שמעוניינים לפתוח מסלולים שכאלה, אך אסור בתארים מתקדמים. החוק קובע בדיוק את ההפלך, ועל פיו ההפרדה מתאפשרת גם בלימודים לתואר שני ולתואר שלישי.

כל מהות החקיקה שעברה השבוע בכנסת נועדה כי נתניהו חשש שהחרדים לא יהיו חלק מהגוש שלו לקראת הבחירות. הוא מעוניין בהצהרת נאמנות מצידם כדי לטעון שלאיזנקוט אין ממשלה, אלא רק עם המפלגות הערביות ולמנוע מצב שבו החרדים "מפלרטטים" איתו במהלך מערכת הבחירות.

ראש הממשלה למעשה שילם במזומן על החוקים שעברו במליאה וכעת השאלה האם החרדים יחזירו לו באשראי. מי שמיהר לעשות זאת, שלא במפתיע הוא יו"ר ש"ס אריה דרעי שאמר אתמול בראיון ב"כיכר השבת" לעיתונאי ישי כהן: "אנחנו תומכים בנתניהו, נקודה! איזנקוט הולך בראש מחנה של שנאה נגד כל דבר שביהדות. אנחנו עם נתניהו בכל הכוח. תומכים בנתניהו בראש המחנה, שהוא יהיה ראש הממשלה. הגוש האמוני הוא הגוש שלנו".

ספק אם משה גפני ויצחק גלדוקנופף מיהדות התורה האשכנזית יכריזו הצהרה דומה. האדמו"ר מגור, פטרונו של גודלקנופף כועס על נתניהו כבר זמן רב על כך שלא העביר את החוק פטור מגיוס לחרדים בקדנציה הנוכחלית והרב לנדו מנהיג דגל התורה אמר לפני כמה שבועות כי "הגוש לא קיים".

מה שבטוח, במצב הנוכחי ישנו סיכוי נמוך לכך שראשי מפלגות גוש נתניהו ישגרו מכתבי נאמנות לראש הממשלה, כפי שהיה במערכות הבחירות הקודמות.

קרא את הכתבה המלאה במקור