באופן מפתיע, בתוך השיח על המזרח התיכון, קרלסון ניצל את הבמה כדי להכות על חטא בנוגע לעברו שלו, ולהתייחס לתמיכתו הנלהבת במלחמת עיראק בתחילת שנות האלפיים. "קניתי את זה לחלוטין", התוודה בכנות נדירה. "לא רק שתמכתי בה, טענתי בעדה ותקפתי אנשים שהתנגדו לה. אני מצטער על כך". הוא הסביר שהניסיון ההוא לימד אותו שיעור חשוב על כוחה של תעמולה: "אפשר להיסחף אחרי תעמולה ולהגיע למצב של שקר... ואני החלטתי שלעולם לא אתן לזה לקרות לי שוב".
לצד הביקורת המדינית והצבאית החריפה, חשוב להדגיש כי דבריו של קרלסון על ישראל והלובי הפרו-ישראלי זוכים בעצמם לביקורת נוקבת בארצות הברית. כפי שצויין בפרק של 'בלומברג', ארגונים כגון הליגה נגד השמצה ופרויקט נקסוס מאשימים את קרלסון באופן עקבי בכך שהוא מאפשר ומעצים רטוריקה אנטישמית, בין היתר בכך שהוא נותן לגיטימציה תקשורתית רחבה לתיאוריות קונספירציה לפיהן גורמים ציוניים מפעילים שליטה נסתרת וזדונית על ממשלת ארצות הברית והעומד בראשה.
