הוראות פתיחה באשליות: מה נשאר מההבטחות של בן גביר

עונש מוות למחבלים היה אחת מהבטחות הדגל של בן גביר. ההסכם הקואליציוני עם עוצמה יהודית קבע שהחקיקה תקודם לפני תקציב 2023, אך היעד לא הושג. החוק אושר בכנסת ב-30 במרץ 2026 ופורסם בספר החוקים ב-5 באפריל 2026.

מבחינה פוליטית, זהו הישג ברור: חוק שהוצג במשך שנים כדרישת יסוד של עוצמה יהודית אכן התקבל, ובן גביר חגג עם בקבוק שמפניה בכנסת. מבחינה משפטית, התמונה מורכבת יותר. במסלול הישראלי החוק מתייחס למי שגרם בכוונה למותו של אדם, מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל ובנסיבות טרור מסוימות. ביהודה ושומרון נקבע מסלול נפרד, בעל תנאים שונים.

יישום החוק לפסיקה יהיה קשה מאוד, שכן קשה יהיה לקבוע שפעולת טרור לדוגמה של מחבל יחיד באה לשלול את קיומה של המדינה. טרם נוצרה פסיקה שמלמדת כיצד יופעל, והוגשו נגדו עתירות חוקתיות. השאלה אם יהיה כלי מעשי, באילו מקרים יופעל ומה תהיה השפעתו ההרתעתית - נותרה פתוחה. אך נכון לעכשיו נראה כי החוק נועד למטרות יח"צ, וכי יישומו יהיה קשה עד בלתי אפשרי.

התחייבות לחוק חסינות לחיילים ולשוטרים לא מומשה. בינואר 2023 הונחה הצעת חוק פרטית של ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית, שעסקה בהסדרת האחריות המשפטית של אנשי כוחות הביטחון בפעילות מבצעית. ההצעה לא השלימה את הליך החקיקה.

בפועל, לא נחקק חוק חסינות במתכונת הרחבה שהוצגה לציבור. אפשר לייחס לבן גביר את ההבטחה ואת קידום סדר היום הפוליטי, אך לא לטעון שנוצרה בפועל חסינות חדשה לחיילים או לשוטרים. אחד המקרים שבן גביר זעם ותמך בחוק נוגע לפיגוע שהתרחש בשער שכם בשנת 2021, שלאחריו לוחמי מג"ב שנטרלו את המחבל נחקרו במח"ש. בן גביר כתב אז: "‏בדיוק כדי למנוע את הדברים הללו, אנחנו מקיימים את הבטחת הבחירות של עוצמה יהודית ומביאים כבר בשבוע הבא לוועדת שרים לענייני חקיקה את חוק חסינות לחיילים ושוטרים שמגיש ח"כ צביקה פוגל מסיעתי!".

גם כאן נדרש דיוק. לשר לביטחון לאומי אין סמכות לקבוע את הוראות הפתיחה באש של צה"ל. ההסכם הקואליציוני עם עוצמה יהודית עסק בבחינת הוראות הפתיחה באש של משטרת ישראל ובשינוין, ככל שיידרש.

באוקטובר 2023 עלתה יוזמה להוראת שעה מצומצמת לשוטרים בנסיבות חירום, אך היא ירדה מסדר היום. אין אסמכתה לשינוי כולל, קבוע ורחב בהוראות הפתיחה באש של המשטרה כפי שמשתמע מההבטחה הפוליטית המקורית. לכן מדובר בהבטחה שלא מומשה במלואה. בן גביר כתב ברשת : "שוטרים שיורים במי שמסכן חיים לא צריכים להיחקר במח"ש, הם צריכים לקבל צל"ש. אנחנו נשנה את הוראות הפתיחה באש ונחלק צל"שים לשוטרים שיחסלו מחבלים".

תיקון פקודת המשטרה הרחיב את תפקיד השר לביטחון לאומי בהתוויית מדיניות כללית, סדרי עדיפויות ועקרונות תקציביים. זהו אחד ההישגים המוסדיים החשובים ביותר של בן גביר: חיזוק מעמדו של הדרג הפוליטי מול המשטרה.

אלא שההרחבה אינה מוחלטת. בינואר 2025 פסל בג"ץ את הסעיף שאפשר לשר להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, וקבע פרשנות מצמצמת ליתר הסמכויות. השר רשאי להשפיע על כיוון המדיניות, אך אינו רשאי להתערב בחקירה מסוימת או לתת הוראות מבצעיות פרטניות.

בן גביר אמר כי ראיין מאות קצינים, ובהמשך אף נקב במספר של מאות שוטרים. זהו דיווח שלו על אופן המעורבות במינויים. תומכיו רואים בכך דרישה לגיטימית לאחריות ולמינויים התואמים את מדיניות השר, מבקריו רואים בכך השפעה חריגה על שדרת הפיקוד. גם סוגיה זו עוררה ביקורת חריפה שהובילה להטלת הגבלות גם על מינוי בכירים במשטרה.

"הבייבי" של בן גביר, שבו הוא משקיע לא מעט זמן, הוא הקמת המשמר הלאומי. על-פי המשרד המשמר אמור לתת מענה לאירועי קיצון: "המשמר הלאומי לישראל ישמש ככוח ייעודי מיומן ומאומן, לטיפול, בין היתר, בתרחישי חירום שונים, בפשיעה הלאומנית, במאבק בטרור, וכן לשם חיזוק המשילות במרחבים בהם הדבר נדרש, במסגרת התפקידים המצויים כיום בידי משטרת ישראל בתחומים אלה". אולם למרות חלוף השנים, המשמר פועל גם היום ללא התוויה רשמית ואף מופעל לעיתים באופן חריג במחאות - דבר הגורר ביקורת.

בפברואר 2026 עלה כי דוח ועדת ההקמה לא פורסם וכי לא אותר מסמך הקמה או נהלים ייעודיים שפורסמו לציבור. במקביל המשמר כבר גייס לוחמים, קיבל תקציבים וביצע פעילות מבצעית. כלומר, המשמר הלאומי קיים ופועל, אבל לא במתכונת העצמאית והמובחנת שהובטחה בתחילת הדרך.

הרחבת הזכאות לרישיונות לנשיאת כלי ירייה היא אחד ההישגים המובהקים ביותר של בן גביר. לאחר 7 באוקטובר הורחבו הקריטריונים, נוספו יישובים לרשימת הזכאות, גדל מערך הרישוי והטיפול בבקשות הואץ.

קרא את הכתבה המלאה במקור