בעצרת המחאה של חסידות גור, שנערכה אמש מול כלא 10 בהשתתפות אלפים בעקבות מעצרם של בני ישיבות, נשא הגאון רבי מאיר פלקסר, ראש ישיבת "חידושי הרי"מ", את המשא המרכזי. בדבריו הדגיש כי עצם…
בעצרת המחאה של חסידות גור, שנערכה אמש מול כלא 10 בהשתתפות אלפים בעקבות מעצרם של בני ישיבות, נשא הגאון רבי מאיר פלקסר, ראש ישיבת "חידושי הרי"מ", את המשא המרכזי. בדבריו הדגיש כי עצם הניסיון להרחיק בחורים ואברכים מבתי המדרש מהווה פגיעה ישירה בהגנה הרוחנית של עם ישראל. הוא פתח בדברי המדרש על בלעם ואבנימוס הגרדי, שלפיהם כל עוד "הקול קול יעקב" נשמע בבתי הכנסיות ובבתי המדרשות, אין ידי עשו יכולות לשלוט בישראל.
מתוך דברי המדרש פנה ראש הישיבה ישירות אל הממשלה ואמר: "איך אתם, ממשלת ישראל, שריה ומכבדיה, לא קולטים ולא מבינים מה שהבינו לפני אלפי שנים בלעם הרשע וכל אומות האולם, שהתורה היא ההגנה לישראל! אותו קול המצפצף בבתי מדרשות, הוא המגן של עם ישראל, ואיך אתם מעזים לנסות לבטל את ההגנה של עם ישראל?!" בהמשך הביא את דברי רבי יהושע בן לוי במסכת מכות על הפסוק "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים", והדגיש כי הצלחת ישראל במלחמה הממושכת בשבע חזיתות נזקפת לזכות התורה.
בהמשך, הזכיר הרב פלקסר את המשל הידוע של רבי עקיבא והדגים, המובא במסכת ברכות. הרב פלקסר תיאר כיצד רבי עקיבא המשיך להקהיל קהילות וללמד תורה גם לאחר שמלכות רומי אסרה את הלימוד, וכיצד השיב לפפוס בן יהודה כי התורה היא מקום חיותם של ישראל, כשם שהמים הם חיי הדגים. על בסיס הדברים אמר: "כמה כואב וכמה מעורר בכי נוגה, שלא מלכות של גויים, אלא מלכות של אחינו בני ישראל היא הגוזרת שלא יעסקו בתורה!" הוא הבהיר, כי עבור בני הישיבות והאברכים התורה איננה עיסוק נוסף, אלא "חמצן חייהם", והם אינם מסוגלים להתקיים בלעדיה.
ראש הישיבה הוסיף כי גם מי שאינו נמנה עם לומדי התורה נדרש להבין שהמאבק פוגע בחייו הרוחניים שלו. הוא הזכיר את תפילת ערבית ואת המילים "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה", ושאל: "האם מצאתם אדם שיסכים שיסתמו לו את דרכי הנשימה, כאשר הוא מבין שזה החיים שלו?!" בהמשך הזהיר את מי שלוקחים חלק בביזוי וברדיפת לומדי התורה, והביא את פסק הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה: "וכל המבזה את החכמים – אין לו חלק לעולם הבא והרי הוא בכלל 'כי דבר ה' בזה'!"
העיתוי, סמוך לתשעה באב, תפס מקום מרכזי במשא. ראש הישיבה תיאר את העצרת כ"זעקת קינה" על הפגיעה בתורה ועל ביזוי בני ציון היקרים המסולאים בפז, והשווה אותה להפגנה שעליה מסופר במסכת תענית, לאחר שנגזר על ישראל שלא לעסוק בתורה, למול את בניהם ולשמור שבת. הוא הזכיר את עצת המטרוניתא להפגין בלילה ואת הקריאה: "אי שמים! לא אחים אנחנו? לא בני אב אחד אנחנו? לא בני אם אחת אנחנו? מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות רעות?" לדבריו, גם ההפגנה בכלא 10 הייתה זעקה כפולה – כלפי השלטונות וכלפי שמים – וקיום של חובת המחאה המובאת במסכת שבת.
בסיום המשא הביא הרב פלקסר שאלה שנאמרה בשם מרן האדמו"ר מגור על דברי חז"ל "הדור קבלוה בימי אחשורוש". הוא הסביר כי דווקא בתקופה שבה "הושחרו פניהם של ישראל כשולי קדרה", התשובה הייתה קבלה מחודשת של התורה מאהבה. לדבריו, גם בימינו, כאשר "משנאיך נשאו ראש" ונרקמות עצות נגד הבחורים והאברכים השקועים בתורה, המענה הוא התחזקות בלימוד ובקבלת התורה. את דבריו חתם בתפילה: "נעתיר אל ה' שיתמו חטאים, וכולנו נחזור בתשובה ונזכה עוד השנה לגאולה, בה ימים אלה יהפכו לששון ולשמחה".
קרא את הכתבה המלאה במקור
