החוק לריסוק מוסד היועמ"ש יותיר את השב"כ כמעט ללא פיקוח

כשברקע חוקי המהפכה המשטרית, ובהם פיצול תפקיד היועמ"ש, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וחוק מח"ש, השב"כ עלול ללכת בדרכה של משטרת ישראל ולהפוך מגוף ממלכתי לארגון פוליטי שמבחנו היחיד הוא הנאמנות לשלטון, ולראש הממשלה בפרט. התצהיר שהגיש רונן בר לבג"ץ לאחר הדחתו ממחיש את הסכנה. הוא הביע בו "חשש כבד ליכולתם של ראשי השירות הבאים לשמור על ממלכתיות הארגון, מקצועיותו ופעילותו בהתאם לייעודיו החוקיים בלבד, חרף לחצים שמופעלים ומבלי לחשוש שחרב הפיטורים בתהליך חפוז ולא תקין תאיים עליו".

בתצהיר פירט בר שורה של החלטות שקיבל בין נובמבר 2024 לפברואר 2025 בנושאים הקשורים לראש הממשלה נתניהו, ובהן סירובו לערוך חוות דעת "ביטחונית" שמטרתה למנוע את עדותו הרציפה של נתניהו במשפט, תמיכתו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר ומעורבתו של הארגון בחקירתה של פרשת קטארגייט. הוא הזכיר גם את ניסיונו של נתניהו לגייס את השירות כדי לרסק את המחאה נגדו: "אציין כי ראש הממשלה התבטא באוזניי לא אחת באופן שביקש לבסס את ציפייתו כי שב"כ יפעל מול אזרחים המעורבים בפעולות מחאה והפגנות אל מול הממשלה. כך נדרשתי להעביר פרטים באשר לזהותם של אזרחים ישראלים פעילי מחאה שעקבו אחרי מושאי אבטחה. הובהרה לי הציפייה לפיקוח אחרי מממני מחאות".

זיני, נענה לדרישת נתניהו ומקורבו יעקב ברדוגו לחקור הדלפה לערוץ 12. זה כמו גם החלטתו לבחון מחדש את פסילת מפלגתם של ברוך ומיכאל בן ארי, ממשיכי דרכו של הרב כהנא, צריכים להדאיג כל מי שחרד לעתידה של הדמוקרטיה בישראל. ובימים אלה, כשממשק העבודה ארוך השנים שבין הייעוץ המשפטי לממשלה לבין ראש השב"כ עלול להיפרם, מדובר באיום שאין להפריז בחשיבותו.

מאז פרשת קו 300, ובמיוחד מאז שנחקק חוק השב"כ ב-2002, ראשי השירות עבדו בצמוד ליועצים המשפטיים לממשלה מתוך אתוס משותף ומחויבות לשלטון החוק במדינה דמוקרטית. לכן, גם כשהיו חילוקי דעות מהותיים בין הגופים – והיו – הם יושבו במתינות ומתוך כבוד הדדי. יחד הם גיבשו תשתית חוקית לצעדים בעייתיים שתכליתם סיכול פיגועים והצלת חיי אדם. כשומרי סף-אחים ראו עצמם שני הגופים מחויבים לזכויות האזרח והאדם (היהודי, בעיקר). זה בא לידי ביטוי באלפי החלטות בשנה.

עכשיו, כשהחוק להחלשת היועמ"שית יפגע באופן פורמלי, ובעיקר בלתי-פורמלי, במעמד ובכוח ההרתעה של מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה, השב"כ עלול לנצל לרעה את סמכויותיו ואת הכלים הנתונים בידיו.

"זה עלול להפוך חלילה לעולם של ציידים וניצודים", מזהיר שופט בדימוס של בית המשפט העליון. "בגלל 'חוק מח"ש', שוטרים וחוקרים בתיקים של מקורבי שלטון יכולים למצוא את עצמם במוקד של חקירות, וכך גם עיתונאים, פקידים ואפילו שופטים".

לפני כשנה, מזכיר השופט בדימוס, בלמו היועמ"שית גלי בהרב-מיארה וראש אגף החקירות של המשטרה, ניצב בועז בלט, דרישה של שר המשפטים יריב לוין לזמן לחקירת משטרה (!) את נשיא העליון יצחק עמית (בפרשת שיפוץ ביתו) ואת השופט העליון חאלד כבוב (בקשר לתמיכה במשרד עורכי הדין של בתו). "חוק מח"ש, המאותגר עדיין בדיון בבג"ץ, כבר יצא לדרך. פורסם מכרז לבחירת ראש מח"ש על ידי שר המשפטים, כלומר – הולכת ומוקמת תשתית ארגונית לציד. כל זאת באווירה המקדמת מסר לפקידות הציבורית באשר היא – נאמנות במקום מקצוענות ומחויבות אישית לממנה במקום לציבור". החשש הוא שגם ראש השב"כ זיני יצטרף לאותם ציידים.

גם חוק הפיצול יאותגר בקרוב בבג"ץ. לבית המשפט העליון, המגן האחרון על זכויות האדם, אין פריבילגיה להמתין לממשלה הבאה. המבחן הבא שלו יהיה הוצאת צו להקפאת חוק פיצול היועץ. סביר להניח, עם זאת, שהשופטים יתלו בבחירות כדי לדחות את החלטתם.

השאלה למי וכיצד יציית ראש השב"כ זיני בתקופת הביניים, היא קריטית לדמוקרטיה. לקראת הבחירות תידרשנה חוות דעת של השב"כ ושל היועצת הממשפטית לממשלה באשר לפסילת רשימות ערביות. שכן המפלגות הערביות, כמו החרדיות, מוזכרות כלשון מאזניים בקואליציות עתידיות. זיני יצטרך לעטות על עיניו את הצעיף של אלת הצדק כדי לספק עצה מקצועית בלבד, הנשענת אך ורק על שיקולים ביטחוניים – ולא להכפיף את עצמו לשאיפותיו הפוליטיות של האיש שמינה אותו לתפקיד.

סביר להניח שהשב"כ לא יהפוך למקבילה של השטאזי (המשטרה החשאית במזרח גרמניה), הסקוריטטה (מנגנון הדיכוי של צ'אושסקו ברומניה) או הקג"ב. ההשוואות הללו, שמופרחות לאוויר מאז מינויו של זיני, הן מופרכות. הפיכתו של השב"כ לכלי שרת פוליטי בידיו של ראש הממשלה היא סכנה מספיק גדולה – גם מבלי שיקראו לו "שטאזי".azimuky@gmail.com

קרא את הכתבה המלאה במקור