החלשת תפקיד היועמ"ש תגיע לאישור המליאה: "היסטורי - לא יבוטל בשום צורה"

הצעת החוק מעגנת בחוק את תפקידו של היועמ"ש, "כמי שמסייע לממשלה להגשים את מדיניותה במסגרת הדין, מציג בפניה את החלופות המשפטיות האפשריות ופועל להבטחת שלטון החוק ואחידות בפרשנות הדין ברשות המבצעת".

במסגרת חווה הדעת המשפטית הוצע לקבוע כי היועמ"ש "יעניק ייעוץ וחוות דעת משפטיות לכלל גורמי הרשות המבצעת, לרבות בענייני חקיקה. חוות הדעת יינתנו ככלל בכתב, אך ניתן יהיה להגישן גם בעל פה". בעניין מעמד חוות הדעת, "מוצע להבהיר כי חוות דעת משפטית בכתב של היועמ"ש משקפת את הדין הקיים מבחינת גורמי הרשות המבצעת, אך אינה משנה את הדין עצמו".

בנוגע לאפשרות של הממשלה לסטות מחוות הדעת של היועמ"ש מוצע לקבוע כי "הממשלה תהיה רשאית, אם מצאה טעם לכך, לקבוע שחוות דעתו של היועמ"ש לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים, וזאת בין אם חוות הדעת נוגעת לממשלה עצמה ובין אם היא נוגעת לכל גורם אחר ברשות המבצעת. החלטה כזו תחויב בדיווח לוועדת החוקה של הכנסת (או לוועדת החוץ והביטחון בענייני ביטחון וחוץ). ההסדר לא יחול לעניין הפעלת סמכויות בתחום הפלילי או ביחס לסמכויות שהוקנו ליועמ"ש בחוק".

עוד מוצע לקבוע כי היועמ"ש ייצג את עמדת הרשות המבצעת בבתי המשפט, תוך מחויבות לסייע לממשלה לממש את מדיניותה במסגרת הדין בנאמנות, במסירות ובהגינות, ושהסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בהליכים משפטיים תהיה בידי הממשלה. היועמ"ש יגבש ויציג את העמדה, אלא אם הממשלה תקבע עמדה אחרת.

אם יסבור היועמ"ש, כי אינו יכול להציג את עמדת הממשלה שנקבעה, יהיה עליו להודיע על כך לממשלה ולשרים הנוגעים בדבר. במקרה כזה, תוסמך הממשלה לקבוע כי בהליך מסוים המדינה תיוצג באמצעות עורך דין אחר, אם היועמ"ש הודיע שאינו יכול לייצג את עמדתה או אם השר הנוגע בדבר סבור כי עמדת הממשלה אינה מוצגת או לא תוצג כראוי. כמו כן, כשהממשלה תחליט על ייצוג באמצעות עו"ד אחר, לא יוכל היועמ"ש להתייצב באותו הליך ללא אישור הממשלה, השר או גורם שהוסמך לכך. הוראה זו לא תחול בהליכים פליליים.

לפי ההצעה, גופי מדינה שאינם חלק מהרשות המבצעת (כמו מבקר המדינה, בית הנשיא או הכנסת) לא ייוצגו בידי היועמ"ש אלא בהסכמת שני הצדדים, ובעניינה של הכנסת - גם בהסכמת היועץ המשפטי לכנסת. הוראות הפרק לא יחולו כאמור על הליכים פליליים, על סמכויות שהוקנו ליועמ"ש בחוק ועל ייצוג גורמים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.

בעניין הליכים העוסקים בתוקפו של חוק מוצע לקבוע כי בעת שבית המשפט דן בתוקפו של חוק, תינתן לרשות המבצעת אפשרות להביא בפניו את עמדתה בהתאם למנגנון הייצוג שנקבע בחוק. כמו כן, מוצע לעגן בחוק את עצמאות שיקול דעתו של היועמ"ש. בעניינים פליליים יודגש כי הוא כפוף אך ורק למרות הדין.

היועמ"ש עצמו יהיה אחראי בפני הממשלה ונתון לפיקוחו של שר המשפטים. אין בכך כדי לאפשר לממשלה או לשר להתערב בהחלטותיו או להנחותו כיצד לפעול בהליך פלילי מסוים, וכן כי אם היועמ"ש יסבור כי מתן דיווח לשר יפגע באינטרס ציבורי חשוב - יוכל להעביר את הדיווח לנציב תלונות ציבור על מייצגי המדינה בערכאות.

בשבוע שעבר הזהיר המשנה ליועמ"שית גיל לימון בנאום חריף מפני הצעת החוק, ואמר: "אחרי שההצעה תעבור, הממשלה לא תהיה כפופה מבחינה מעשית לשלטון החוק - מהטעם הפשוט שהיא תקבע עבור עצמה מהו החוק. בליבה של הצעת החוק עומד גם הציבור, שבעקבות אישור החקיקה, ימצא את עצמו ללא ערובה חיונית לשמירה על זכויותיו מפני פגיעה שרירותית מצד השלטון".

לדבריו, "המסכות הוסרו. כעת ברור לכולם שלא מדובר בהצעה לפיצול תפקיד היועמ"ש, אלא בהצעה לחיסול התפקיד". הוא הרחיב כי "בלב הצעת החוק עומדת הממשלה, שעם אישורה תסיר מעל עצמה את עולו של המנגנון החשוב ביותר לשמירה על שלטון החוק בפעילותה. הסכנה לשלטון החוק ולערכים דמוקרטיים היא ברורה. מדובר בפתח לשחיתות, לחלוקה לא הוגנת של משאבים, לפגיעה בשומרי סף, לפגיעה בזכויות אדם. הסכנה הזו מתגברת באופן מיוחד בתקופת בחירות, כאשר קיים חשש לניצול הכוח השלטוני לשם השגת יתרון על פני יריבים פוליטיים".

קרא את הכתבה המלאה במקור