החרדים קיבלו מה שרצו בדיל, עכשיו תור נתניהו: החוקים והמהפכה לפני סוף הקדנציה

הכנסת תתפזר באופן אוטומטי ב-17 ביולי, בעקבות מועד הבחירות - 27 באוקטובר, כפי שרצה נתניהו לאורך כל הדרך. נתניהו החליט ללכת על מהלך של קידום החוקים שדרשו החרדים רגע לפני סוף הקדנציה רק למען מטרה אחת - שמירה על גוש מפלגות הקואליציה, כדי שהצדדים יגיעו מאוחדים לבחירות הקרובות. לנוכח המצב בסקרים, נתניהו ואנשיו סבורים כי המחיר שהוא ישלם על קידום חוקי החרדים נמוך יותר לעומת הישארות ללא גוש מאוחד, שלכל הפחות יוכל למנוע מהצד השני הקמת ממשלה. במסגרת הדיל, החרדים ויתרו על העברת חוק סבסוד המעונות בכנסת הנוכחית.

ובינתיים, אתמול נדחק מסדר היום - בלחץ החרדים - חוק הרשויות המטרופוליניות, שאמור היה להעביר סמכויות נרחבות ממשרד התחבורה לטובת הרשויות המקומות בגוש דן, ירושלים וחיפה. השינוי המיוחל נועד לשפר את התחבורה הציבורית, שבילי האופניים, תיאום הזמנים בין אמצעי התחבורה השונים ומעבר קל יותר מעיר לעיר, כך שפחות תושבים יתניידו ברכב פרטי באזורים העמוסים במדינה. אבל הח"כים החרדים מתנגדים לחוק מחשש שיוביל רשויות לפתרונות עצמאיים שיסדירו תחבורה ציבורית בשבת. באופוזיציה הבהירו שגם בלי החרדים החוק יקבל את תמיכתם - אך לבסוף נכנעה הקואליציה לאינטרסים הפוליטיים.

הורדתו מסדר היום תפספס הזדמנות היסטורית ותעכב אותו בשנה לפחות. בזמן שהפקקים רק גדלים והאוכלוסייה בישראל הולכת וגדלה, מדובר בהחלטה גורלית שתשפיע על חייהם של מאות אלפי תושבים.

חוק היסוד נועד לעגן את לימוד התורה כערך חוקתי במטרה להוות "משקל נגד" לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובכך לסייע משפטית במאבק נגד גיוס בני הישיבות בבג"ץ. בנוסח הסופי שאושר, הושמט הסעיף שנועד לייצר "מאזני צדק" בין לומדי תורה למשרתים בצה"ל. זה הנוסח המלא שאושר:

חוק הקפאת המעצרים נועד למנוע במשך כמה חודשים מעצר, חקירה והליכי אכיפה נגד עריקים חרדים שיוכרו כתלמידי ישיבות. בנוסח המעודכן נקבע כי החוק יהיה בתוקף עד 30 בנובמבר, במקום 90 ימים בלבד כפי שנקבע בתחילה. בשל הוראות חוק יסוד: הכנסת והבחירות המתקרבות, תוקפו עשוי להתארך גם אל תוך כהונת הכנסת הבאה. עם האישור שניתן - מפלגות שונות כבר עתרו לבג"ץ בטענה שמדובר בחוק לא שוויוני.

החוק מבטל את הרפורמה שהעביר שר הדתות בממשלה הקודמת, מתן כהנא. הרפורמה ההיא הפכה את הרבנות לגוף רגולטורי, שיכול להעניק לגופים אחרים רשות לחלק תעודות כשרות מטעמם - בתנאי שיציגו את אופן פעילותם ויעמדו בתבחיני הרבנות. החרדים וגורמים בציונות הדתית התנגדו לרפורמה - והלילה היא בוטלה.

הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) מציעה להקים ועדה לחקירת אירועי הטבח, המלחמה והנסיבות שהובילו אליהם. את הוועדה לא ימנה נשיא בית המשפט העליון - בניגוד לוועדת חקירה ממלכתית, ובנוסח תואר כי חברי הוועדה ימונו ב"הסכמה רחבה, ובדרך מאוזנת והוגנת בין נציגי העם". באופוזיציה מתנגדים.

הצעת החוק מעגנת את תפקיד היועמ"ש כמסייע לממשלה במימוש מדיניותה, אך שוללת מחוות דעתו את מעמדה המחייב ומאפשרת לממשלה לקבוע כי עמדתו אינה משקפת את הדין (למעט בנושאים פליליים). בנוסף, הממשלה תהיה הסמכות הבלעדית לקביעת עמדת המדינה בבתי המשפט; אם היועמ"ש יסרב לייצג עמדה זו, או אם שר יסבור שהיא אינה מוצגת כראוי, הממשלה תוסמך לשכור ייצוג משפטי חיצוני פרטי, והיועמ"ש לא יוכל להתייצב בדיון ללא אישורה.

קרא את הכתבה המלאה במקור