היוטיובר הישראלי תיעד את עצמו במלזיה - והפרויקט הבינלאומי נסגר

אלא שלאחר שהעלה קטע קצר מהסרטון לחשבון האינסטגרם שלו, החל גל תגובות עוין. "מישהו שאל אותי אם אני ישראלי. עניתי שכן. מיד אחר כך התחילו תיוגים עם סיסמאות פרו-פלסטיניות". בהמשך, תיאר רחמני כיצד עמודים אנטי-ישראליים גדולים במלזיה, ובהם עמוד בעל כשני מיליון עוקבים המזוהה עם פעילים למען פלסטין, פרסמו פוסטים נגד עצם נוכחותם של ישראלים במיזם.

"משם הכול התגלגל. פתאום קיבלתי תגובות כמו 'צא מהמדינה', 'אין ישראלים במלזיה', 'ציוני', גיפים של דריכה על דגל ישראל וקריאות להרוס את Network School", המשיך רחמני. הסערה ברשת עברה במהירות גם לרשויות. לדבריו, פקידי ההגירה הגיעו למתחם ובדקו את דרכוניהם של כל המשתתפים. "לא מצאו שם ישראלים. היו שמועות שחלקם ברחו, אבל אני לא חושב שזה קרה".

זמן קצר לאחר מכן הודיעה ממשלת מדינת ג'והור על ביטול רישיון הפעילות של המיזם. היזם סריניוואסאן טען כי חלק מהדיווחים שפורסמו אינם מדויקים וכי מדובר בשלילת רישיון הנוגע לקרקע מסוימת בלבד. במקביל הודיע כי חתם על מזכר הבנות עם ממשלת קזחסטן להקמת קמפוס חדש במדינה, מה שהגביר את ההערכות כי חלק מהפעילות תועבר לשם.

רחמני עצמו סיפר כי כלל לא שיער שסרטון תיעודי יהפוך לפרשה בינלאומית. "לא חשבתי שזה ייצור כזה בלאגן. המטרה של הסרטונים שלי היא ליצור חיבור בין אנשים ולהתעלם מהאג'נדות הפוליטיות. אבל אחרי שראיתי את כמות התמיכה בפוסטים נגדי, זה מאוד הפתיע אותי".

לדבריו, בזמן שהותו במתחם לא חש מאוים, משום שמדובר בקהילה בינלאומית כמעט ללא מגע עם האוכלוסייה המקומית. "לא פחדתי, אבל בדיעבד אני מבין שהמצב היה הרבה יותר עוין ממה שחשבתי". רחמני אמר כי לא יחזור למלזיה והמליץ גם לישראלים שלא להגיע למדינה. "אני ממש לא הייתי הולך לשם. הם מאיימים בגירוש של ישראלים".

הסערה סביב הסרטון התרחשה על רקע הקשחת עמדתה של ממשלת מלזיה כלפי ישראל. ראש הממשלה אנואר איברהים הצהיר כי כל אזרח ישראלי שיימצא במדינה יגורש באופן מיידי, והבהיר כי גם לחץ מצד ארצות הברית לא ישנה את המדיניות. בעקבות הדברים פנתה מחלקת המדינה האמריקנית לממשלת מלזיה בבקשת הבהרות, לאחר שחברי קונגרס רפובליקנים האשימו את קואלה לומפור במדיניות אנטישמית ודרשו לבחון מחדש את שיתוף הפעולה הביטחוני עמה.

בישראל מאשרים כי מלזיה מגרשת גם ישראלים בעלי אזרחות כפולה שנכנסים למדינה באמצעות דרכון זר, ואף כאלה שמגיעים אליה רק לצורך טיסת המשך (קונקשן). במקביל, מקורות המעורים בפרשה מציינים כי למיזם של סריניוואסאן היו גם משקיעים ישראלים, וכי היזם עצמו מוכר כבעל קשרים והשקעות בחברות ישראליות – נתון שהוסיף לרגישות הציבורית והפוליטית סביב הפרשה.

קרא את הכתבה המלאה במקור