היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה היום (שישי) לבג"ץ את תגובתה על העתירות נגד החוק להקפאת מעצרי משתמטים חרדים, וביקשה מהשופטים להפוך את צו הביניים לקבוע - ובכך לבטל את החוק.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מסרה היום (שישי) לבג"ץ את תגובתה על העתירות נגד החוק להקפאת מעצרי משתמטים חרדים, וביקשה מהשופטים להפוך את צו הביניים לקבוע - ובכך לבטל את החוק.
"תיקון 28 מייצג מקרה קיצוני ומובהק של הסדר חקיקתי פגום ופוגעני שאינו עומד בכל מבחני פסקת ההגבלה, ודינו אחד - בטלות", כתבה בסיכום תגובתה. "בראי הפגמים שנפלו, עמדת המשיבים היא כי יש להפוך את הצו על תנאי שניתן לצו מוחלט, ולהורות על בטלותו של תיקון 28".
לדברי היועמ"שית, "החוק העומד בפני ביקורת שיפוטית בעתירות אלו הוא כה מפלה, מנוגד לצורכי הביטחון של מדינת ישראל ולאינטרס הציבורי, פוגע בערכים יסודיים של שלטון החוק והשוויון בפני החוק ונחקק בהליך חקיקה כה פגום, שנדמה כי אי-החוקתיות הגלומה בו מדברת בעד עצמה.
"החוק מהווה רכיב נוסף בשורה של צעדים שנועדו לפטור את תלמידי השירות מחובת השירות הצבאי המוטלת עליהם באופן שוויוני מאז פקיעתו של פרק ג'1, אך ורק משום השתייכותם לקבוצה זו, בניגוד בוטה לדרישתו של בית המשפט הנכבד מהממשלה לנקוט צעדים, לרבות בדרך של חקיקה, על מנת להגביר את הגיוס של תלמידי הישיבות לצה"ל, ותוך התנערות בוטה מעקרונות של שוויון ומצורכי הצבא. לחוק הזה אין תקומה משפטית".
עוד היא כתבה כי "על פי נתונים רשמיים, כפי ששוקף לא אחת על-ידי גורמי הביטחון, ישנו צורך בהגדלת היקף המשרתים בחובה באופן קבוע ב-12 אלף חיילים, כאשר לפחות כמחצית מהם דרושים בתפקידי לחימה. יודגש כי צורך זה נועד למלא את השורות החסרות, לבנות את הכוח בהתאם לצרכים המבצעיים ולאפשר אורך נשימה בסיסי לכוחות המצויים בעומס מבצעי חסר תקדים. כמו כן, צורך זה אינו סופי והוא תלוי בהתפתחויות מבצעיות ובמהלכי בניין כוח.
"מחסור חמור זה בשורות הצבא הסדיר מוביל להשלכות קשות מנשוא על הציבור המשרת. כך, נטל השירות הביטחוני המוטל על כתפי חיילי הסדיר ועל עשרות אלפי משרתי מערך המילואים – הנקראים פעם אחר פעם לתקופות שירות ארוכות וחריגות – הפך לכבד מנשוא, תוך שהוא שוחק ומסכן חוסנם של המשרתים ומשפחותיהם.
"שירות מילואים ממושך בהיקפים אלו לאורך זמן, מוביל לשחיקה פיזית ונפשית בקרב משרתי המילואים; וכן גורר עלות כלכלית אדירה הגורמת נזק למשק המדינה".
בהרב-מיארה הוסיפה: "תכליתו הממשית, האמיתית, של התיקון אינה ראויה. העולה מכל המפורט לעיל, היא כי תכלית התיקון אינה מתן אפשרות ליצירת הסדר חקיקתי מקיף או קידום צרכי הביטחון, וכל שכן שלא נועדה לעודד גיוס לצבא, אלא תכליתה לייצר מנגנון של חסינות בדמות הקפאת מעצר, חקירה אכיפה, במטרה להעניק פטור דה-פקטו מחובת הגיוס ומקיום הדין לקבוצה מסוימת - חייבי גיוס העונים להגדרה של 'תלמידי ישיבות'; וזאת דווקא בתקופה שבה העומס על משרתי הסדיר והמילואים בשנים האחרונות כבד מנשוא".
הצעת חוק הקפאת המעצרים, שאושרה בכנסת לפני עשרה ימים, נועדה למנוע במשך כמה חודשים מעצר, חקירה והליכי אכיפה נגד עריקים חרדים שיוכרו כתלמידי ישיבות. בנוסח המעודכן נקבע כי החוק יהיה בתוקף עד 30 בנובמבר, במקום 90 ימים כפי שנקבע בתחילה. בשל הוראות "חוק יסוד: הכנסת" והבחירות, תוקפו עשוי להתארך גם אל תוך כהונת הכנסת הבאה.
הנוסח כולל מנגנון של הצהרות ובדיקות, וכן רשימת ישיבות שתיקבע בידי שר הביטחון תוך התחשבות בהמלצות ועד הישיבות ובמנגנוני הפיקוח של משרד החינוך. לצד זאת, הוסרו מהנוסח כמה מהסנקציות שהוצעו בתחילה נגד ישיבות שבהן יתגלו הפרות.
גם היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון מתחה ביקורת חריפה על ההצעה, והגדירה אותה "פטור מגזרי" שאינו כולל מנגנון מאזן לצמצום אי-השוויון. בחוות דעתה הזהירה כי הסדר הפוטר קבוצה מסוימת מהחובה לעמוד בהוראות חוק שירות ביטחון, ללא פיקוח אפקטיבי או סנקציות משלימות, מעצים את הקושי החוקתי שבהצעה.
קרא את הכתבה המלאה במקור
