עודכן לאחרונה: 24.7.2026 / 15:11
היועצת המשפטית לממשלה הודיעה היום (שישי) לבג"ץ כי החוק המקפיא את הליכי המעצר והאכיפה נגד עריקים חרדים אינו חוקתי, וכי יש להורות על ביטולו. בתשובת המדינה לעתירות נגד תיקון 28 לחוק שירות ביטחון נכתב כי ההסדר מעניק למעשה חסינות מהליכים פליליים לקבוצת אוכלוסייה שלמה בשל השתייכותה המגזרית, ופוגע פגיעה אנושה בזכות החוקתית לשוויון.התיקון, שאושר בכנסת ב-14 ביולי, קובע הסדר זמני להקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה נגד חייבי גיוס המצהירים כי הם תלמידי ישיבות. לעמדת המדינה, אף שהחוק הוצג כהסדר ביניים עד להשלמת חקיקתו של חוק גיוס כולל, בפועל מדובר ב"מנגנון חסינות קבוצתי, גורף ומפלה", המפקיע מרשויות האכיפה את סמכויות המעצר, החקירה וההעמדה לדין כלפי משתמטים ועריקים המשתייכים לקבוצת תלמידי הישיבות.בתשובה נטען כי החוק פוגע בשוויון בשני מישורים: הוא מעמיק את אי־השוויון בנטל השירות ומכביד עוד יותר על חיילי החובה והמילואים, ובמקביל יוצר אכיפה פלילית בררנית המנוגדת לעקרון השוויון בפני החוק. המדינה הדגישה כי הפגיעה חמורה במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת והצורך הדחוף של צה"ל בהרחבת מעגל המשרתים.
הצבעת חוק הקפאת מעצר עריקים חרדים, מליאת הכנסת, 14 ביולי 2026/פלאש 90, חיים גולדברגהיועמ"שית הצביעה גם על הסתירה בין התיקון לבין צעדים אחרים שקידמה הכנסת: באותו היום שבו אושר החוק המקפיא את האכיפה נגד תלמידי הישיבות, אושרה גם הארכת שירות החובה מ־30 ל־32 חודשים. לפי המדינה, הכנסת הכירה מצד אחד בצרכים הביטחוניים הגדלים, אך מצד אחר צמצמה את כלי האכיפה שנועדו להגדיל את מספר המתגייסים - ורק ביחס למגזר מסוים.עוד נטען כי ההסדר מבוסס בעיקרו על הצהרות של תלמיד הישיבה ושל ראש הישיבה, ללא מנגנוני פיקוח ואכיפה אפקטיביים שיבטיחו כי מי שזוכה להגנה אכן לומד בישיבה. בתקופה שבה נבחנת בקשתו של התלמיד, נאסר לעצור אותו או לנקוט נגדו הליכי חקירה ואכיפה.לפי המדינה, גם תכלית החוק אינה יכולה להצדיק את הפגיעה. בתשובה נכתב כי חשיבות לימוד התורה הוכרה אמנם בפסיקה כתכלית רלוונטית, אך אין די בה כתכלית יחידה המעניקה לקבוצה מסוימת חסינות מפני אכיפת החוק, ללא צעדים ממשיים להגדלת היקף הגיוס ולצמצום אי־השוויון.
נלחמים ביוקר הנדל"ן: כך תוסיפו לבית חדר ביום אחד
הצבעת חוק הקפאת מעצר עריקים חרדים, מליאת הכנסת, 14 ביולי 2026/פלאש 90, חיים גולדברגהיועמ"שית טענה גם כי בהליך החקיקה נפלו פגמים חמורים היורדים לשורשו. התיקון הועבר בהליך מזורז ובקריאה שנייה ושלישית בלבד, לאחר שהכנסת החילה דין רציפות על הצעת חוק מהכנסת הקודמת. אלא שלפי המדינה, בין ההצעה המקורית לבין הנוסח שהתקבל לבסוף "אין דבר וחצי דבר", ולכן היה צורך להעבירו בהליך חקיקה מלא."אין מנוס מליתן צו מוחלט בעתירות ולהורות על בטלותו של תיקון 28", נכתב בתשובה. "החוק כה מפלה, מנוגד לצורכי הביטחון של מדינת ישראל ולאינטרס הציבורי, פוגע בערכים יסודיים של שלטון החוק והשוויון בפני החוק ונחקק בהליך חקיקה כה פגום, שנדמה כי אי־החוקתיות הגלומה בו מדברת בעד עצמה. לחוק הזה אין תקומה משפטית".בג"ץ הוציא בשבוע שעבר צו על־תנאי נגד החוק והשהה בצו ארעי את כניסתו לתוקף. העתירות נגדו יידונו ביום שלישי בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים. הממשלה לא ביקשה היתר לייצוג נפרד, אך הודיעה כי תעביר את עמדתה בנפרד באמצעות פרקליטות המדינה.
קרא את הכתבה המלאה במקור
