בבוקר יצאתי מהחדר בדולפין וילג' שבמושב שבי ציון, ובדרכי לארוחת הבוקר ראיתי את הבעלים של המלון גורף עלים יבשים שנשרו וכיסו את השביל - וזה כנראה הקסם של המלון הכי מקסים בגליל המערבי - פשטות מחד ותשומת לב מחד, וחיבור לחוויה מזוקקת של כפר נופש על הים.
יש מקומות שמגיעים אליהם בזכות הבריכה, אחרים בזכות ארוחת הבוקר או הלובי המפואר עם הפסנתר שאף אחד לא באמת מנגן עליו. אבל לפעמים כל מה שצריך בחופשה זה מפתח לחדר, זוג אופניים, שביל שמוביל לים וקצת תחושה שמישהו חשב על הדברים הקטנים. זה מה שעושים מיטל ורן וינרבה, זוג חמוד לאללה עם שלושה ילדים, שעבר מהמרכז לשבי ציון ולפני שלוש שנים לקח את המקום, שיפץ אותו ופתח לאירוח עם חלום לייצר משהו אחר. "לקחנו את המקום שישה חודשים לפני 7 באוקטובר ורצינו לייצר משהו שונה", מספרת מיטל. רן, בן זוגה, היה בעבר שותף ברשת מלונות אוליב, והרעיון היה ליצור מקום נופש משפחתי, קרוב לטבע ולים, אבל בלי התחושה של עוד מלון גדול ועמוס.
ואז הגיעה המלחמה. כמו עסקים רבים באזור, גם בדולפין וילג' שקלו לסגור, אבל אז פנו אליהם מעמותת התיירות גליל מערבי וביקשו מהם לפתוח את המקום עבור מפונים מהאזור. "במשך התקופה הזו אירחנו כאן רופאים, ראשי מועצות, אנשי חינוך ואנשים נוספים שנאלצו לעזוב את בתיהם, ודאגנו להם גם לשלוש ארוחות ביום", היא אומרת.
