לקראת נובמבר הקרוב, שבו צפוי הנשיא לשעבר ג'ו ביידן להוציא לאור את ספר הזיכרונות המדובר שלו ולחשוף את מאחורי הקלעים היצריים של קבלת ההחלטות בזמן המלחמה בעזה, נראה שכוורת הבכירים…
לקראת נובמבר הקרוב, שבו צפוי הנשיא לשעבר ג'ו ביידן להוציא לאור את ספר הזיכרונות המדובר שלו ולחשוף את מאחורי הקלעים היצריים של קבלת ההחלטות בזמן המלחמה בעזה, נראה שכוורת הבכירים לשעבר שלו החליטה להקדים תרופה למכה. בסדרת וידויים חסרת תקדים ותחקיר ענק שמתפרסם במגזין "ניו יורקר", יועציו הקרובים ביותר של ביידן מספקים הצצה נדירה וזועמת אל הדרמה שנעה בין וושינגטון לירושלים.
האנשים שהנהיגו את מעצמת-העל במשבר הביטחוני החמור במזרח התיכון - בהם היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ייק סאליבן, סגנו ג'ון פיינר, מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, מזכיר ההגנה לויד אוסטין, ויועצה המדיני של סגנית הנשיא קמלה האריס, פיליפ גורדון, מנסים כעת לגונן על מורשתם ועל הדרך משתלחים בחריפות בראש הממשלה בנימין נתניהו ומודים בפה מלא: חטאנו, טעינו, עשו לנו מניפולציה ולא הפעלנו מספיק לחץ על הנשיא כדי לעצור את ישראל.
"אומר את זה בצורה הישרה ביותר: היינו חייבים להפעיל לחץ כבד יותר על ישראל כדי שתנקוט גישה שונה", מודה ג'ייק סאליבן בתחקיר. הוא מתאר כיצד בחדר הסגלגל עלו שוב ושוב אפשרויות לעכב או להתנות משלוחי נשק, אך ביידן בחר שוב ושוב לדחות את ההחלטות הקשות. לדבריו, נשקלה ברצינות "פרידה מכרעת" מישראל פעמיים: לקראת הפעולה ברפיח באביב 2024 ושוב ביולי של אותה שנה. בכל פעם הם נסוגו בגלל החשש לגורל החטופים, לביטחון ישראל ולסיכויי המשא ומתן. "הנשיא תמיד דחה את ההחלטה הזו, כיוון ששוב ושוב האמנו שאנחנו ממש על סף עסקה לשחרור החטופים והפסקת אש", אמר סאליבן.
הנשיא עצמו היה זה שדחה את השימוש בנשק כמנוף. למרות הדיווחים המאוחרים על הידרדרות קוגניטיבית, הוא היה מאוד פעיל במדיניות בעזה, היה בטוח מאוד בידע שלו על ישראל, ולעיתים ביטל בגסות את בלינקן וסאליבן ואף הרים עליהם את קולו ״כאילו הוא נוזף בילדים״. בכיר אחד אמר כי הנשיא "רצה להמשיך עם ישראל, אלא אם יאמרו לו 'אתה לא יכול'. ולא אמרנו לו את זה״. סאליבן הודה כי "כשמסתכלים על זה במבט מפוכח של יום פקודה, קל לזהות את המלכודת שהיינו לכודים בה".
המלכודת הזו, כך נטען, הוזנה שוב ושוב על ידי ההנהגה בירושלים. בבית הלבן של ביידן מספרים כיצד נתניהו ומקורבו רון דרמר פיזרו הבטחות שווא חוזרות ונשנות שלפיהן הלחימה תסתיים "עוד שבועיים בלבד". לפי הבכירים ״הבלוף היה כה שקוף״ עד שבלינקן גער בדרמר באחת השיחות: "אני לא רוצה לשמוע יותר בחיים את הביטוי 'עוד שבועיים'!", ודרמר ענה לו בזלזול: "טוב, אז אגיד Fortnight (שבועיים באנגלית עתיקה - ד״א)״.
סגן היועץ לביטחון לאומי, ג'ון פיינר, צוטט כאומר ש״זה ברור לחלוטין עכשיו, וזה היה די ברור גם אז - הם פשוט לא אמרו לנו את האמת על התוכניות ולוחות הזמנים שלהם, ולא היה שום היגיון לקבל את הטענות שלהם כפשוטן".
כשבלינקן נחשף להיקף ההרס וההפצצות בעזה כבר בשבועות הראשונים, הוא פנה בחרדה לצוותו ושאל כיצד ניתן להצדיק דרגות הרס כה מסיביות. "איך אפשר שלא להתחרט, בהתחשב במחיר ששילמו גברים, נשים וילדים חפים מפשע?", הוא אומר היום. בכיר במחלקת המדינה שחזר את הזעזוע הפנימי מההתנהלות הישראלית: "כולנו היינו בשוק מאיך שזה נראה, ושאלנו את עצמנו: 'מה לעזאזל הם עושים?'".
הם נדהמו שישראל ״שיטחה את רפיח״, ובסוף כהונת ביידן הוכן לבלינקן מסמך שהיה מפסיק סיוע אמריקני ליחידות שהיו מעורבות בהתעללות לכאורה בעצירים פלסטינים בשדה תימן. בלינקן לא חתם, מפני ששוב האמין שהממשל "על סף הפסקת אש" ולא רצה לסכן אותה. השגריר מייק הרצוג ביקש ממנו להימנע מהסנקציות והבטיח שיוגש כתב אישום. במרץ 2026 בוטלו האישומים נגד חמשת החיילים של כוח 100 בעקבות פרשת הפצ"רית, ונתניהו כינה את הפרשה "עלילת דם".
מזכיר ההגנה לויד אוסטין השווה בשיחות סגורות את נתניהו למהמר ש"משחק עם הכסף של הבית", כי הוא יודע שארצות הברית היא זאת שבסוף משלמת את החשבונות. הוא הפציר במקביליו הישראלים שפגיעה מיותרת באזרחים "יוצרת עוד טרוריסטים". יועצה המדיני של קמלה האריס, פיליפ גורדון, סיפר כי ״ביידן אמר לביבי שוב ושוב: 'לכל הרוחות, קחו את הניצחון ואל תגררו אותנו למלחמה רחבה יותר'. אבל הישראלים ידעו שבסופו של דבר אנחנו נתייצב להגן עליהם".
קרא את הכתבה המלאה במקור