ב-4 ביולי 1984 הפכו רחובות לונדון לזירת הפעולה של אחת מתקריות החטיפה הנועזות והביזאריות ביותר של המאה ה-20. בלב הדרמה עמד אומרו דיקו, שר התחבורה הניגרי לשעבר, שכיהן בממשלתו של…
ב-4 ביולי 1984 הפכו רחובות לונדון לזירת הפעולה של אחת מתקריות החטיפה הנועזות והביזאריות ביותר של המאה ה-20. בלב הדרמה עמד אומרו דיקו, שר התחבורה הניגרי לשעבר, שכיהן בממשלתו של גיסו, שהו שאגארי. שנת 1983 הביאה עמה הפיכה צבאית בניגריה, שהעלתה לשלטון את הגנרל מוחמדו בוהרי. בעקבות ההפיכה, ומשטר של משפטי ראווה שהחל נגד בכירי השלטון הקודם, נמלט דיקו לגלות בלונדון והפך שם למבקר קולני של משטר בוהרי.
השלטונות בניגריה טענו כי דיקו גזל את קופת המדינה והיה מעורב במעשי שחיתות. הם סירבו לוותר לו, והחליטו שהדרך היחידה להתמודד עמו היא להחזירו לניגריה בכוח.
כדי להוציא את המבצע המסובך אל הפועל, שירותי הביון של ניגריה חיפשו סיוע חיצוני, וכך נוצר "הקשר הישראלי". לפי אחת העדויות, הניגרים פנו למתווך שניסה להשיג עזרה מגורמים רשמיים בישראל. משאלו סירבו להתערב באופן רשמי, נאמר לניגרים כי ישנם "גימלאים" של מערכת הביטחון שעשויים לקחת את המשימה על עצמם. בסופו של דבר, נשכרו שירותיהם של שלושה ישראלים: אלכס ברק, ששימש כראש הצוות וארגן את החטיפה; ד"ר אריה שפירא, רופא מרדים שגויס למבצע; ופליקס אביטל (אבוטבול), שמעורבותו נדרשה בין היתר משום שהחזיק בדרכון צרפתי.
התוכנית של צוות החוטפים הייתה נועזת ושאפתנית. כהכנה למבצע, הגיע ללונדון מטוס בואינג 707 של חברת התעופה "ניגריה איירוייז" כשהוא ריק מנוסעים, תחת הסיפור כי מטרתו היא שינוע דואר דיפלומטי חזרה לניגריה. ב-4 ביולי, בעת שדיקו יצא לטיול רגלי ברחובות לונדון, החוטפים התנפלו עליו. הוא נדחף בכוח לתוך רכב מסחרי, נהוג בידי הניגרי מוחמד יוסופו, כשלצידו שלושת הישראלים. הצוות סימם את השר לשעבר, והכניס אותו לתוך ארגז שהיה מיועד להישלח ללאגוס תחת חסינות של משלוח בדואר דיפלומטי.
אלא שהמזימה המדוקדקת השתבשה לגמרי ברגע האחרון. מזכירתו האנגלייה של דיקו, שהבחינה בחטיפה מבעד לחלון, מיהרה לדווח עליה לסקוטלנד יארד, שפתח מיד בחקירה והחל בחיפושים. כשהגיע הארגז החשוד לביקורת פקידי המכס הבריטים בשדה התעופה, התברר כי למשלוח לא צורפו המסמכים הרלוונטיים המאשרים כי מדובר ב"דואר דיפלומטי" חסין מחיפוש. בעקבות זאת, הפקידים החליטו לפתוח את הארגז.
המחזה שנגלה לעיניהם נראה כלקוח מסרט קולנוע: דיקו נמצא בתוך הארגז כשהוא כפות ומסומם, כשלצידו אמצעים רפואיים שהוכנו מראש כדי להבטיח את המשך נשימתו במהלך הטיסה במטען. דיקו חולץ, הועבר לבית החולים ונמצא בריא ושלם.
כישלון הפעולה עורר סערה ומשבר בינלאומי חמור בין בריטניה לניגריה. המטוס הניגרי שהמתין ל"דואר" קורקע מיד בלונדון עד לסיום החקירה. בתגובה, שלטונות התעופה הניגריים הורו למטוס של חברת "בריטיש קלדוניאן" הבריטית, שכבר המריא מלאגוס, לחזור על עקבותיו. המטוס הבריטי שוחרר רק לאחר שהבריטים שחררו את המטוס הניגרי. המשבר הדיפלומטי אף הוביל לגירושם של שני בכירים ניגריים מבריטניה.
במקביל לדרמה המדינית, אמצעי התקשורת בבריטניה החלו להפנות אצבע מאשימה לעבר ישראל וניסו לייחס את פעולת החטיפה למוסד. למרות זאת, ישראל הכחישה באופן רשמי ונחרץ כל קשר לפרשה ולישראלים המעורבים בה.
סופה של הדרמה התרחש בין כותלי בית המשפט. שלושת הישראלים הועמדו לדין בבריטניה וספגו עונשים כבדים: אלכס ברק נידון ל-14 שנות מאסר, ושני חבריו, ד"ר שפירא ואבוטבול, נידונו לעשר שנות מאסר כל אחד. שלושתם ריצו מספר שנים מעונשם בכלא הבריטי בטרם שוחררו וגורשו לישראל, כשהם מותירים מאחוריהם את אחת מפרשיות הריגול והחטיפה המרתקות והשנויות במחלוקת שידעה בריטניה. דיקו עצמו נותר בגלות עוד כעשור, וב-1995 חזר לניגריה ואף ייסד מפלגה פוליטית חדשה.
קרא את הכתבה המלאה במקור
