"הכרנו בבסיס, אמרת 'את תתאהבי בי'": ההספד קורע הלב של ארוסתו של רס"ן יובל עזרא

"אני זוכרת שראיתי אותך בפעם הראשונה בשיבטה כשיצאת לקורס מפגדים, ואתה היית המפל"ג שלי. ואז ראיתי אותך ואמרתי לבנות 'וואו, מי זה? מי זה הדבר היפה הזה?' טוב, אבל הוא קצין. לא, אני לא אוהבת קצינים, לא מדבר אליי. כל היום הצבא הזה, עושים את זה בשביל הפאן, זה יעבור, תקופה, חוויות. ואז באת והמשכת וטחנת לי את המוח. והיית לוקח לי את הסיגריות בשביל שאבוא לבקש ממך, בשביל לדבר איתך. והיית מגיע לשמירות ופתאום הקצין תורן התחלף. פתאום אתה יושב איתי עד 6:00 בבוקר.

"בלבלנו את המוח, אה מאמי? ואז נישקת אותי ואמרתי לך 'אבל אל תתאהב בי, כן, זה זמני, אני לא בשלה, לא בנויה לזה'. ואז הוא אמר לי 'את תראי, את תתאהבי בי קודם'. כמה שצדקת. אני כל הזמן שאלתי אותך למה אתה אוהב אותי, וכתבת לי בברכת יום ההולדת 'את כל העולם שלי'".

"תראה כמה אנשים אוהבים אותך. היית קצין בכל רמ"ח איבריך, היית מושלם מאמי, כולם העריצו אותך. אתה היית השראה של כולם. אני אוהבת אותך. אתה יודע כמה עבדנו על הסטיילינג שלך, באת אליי עם הכובע המזעזע של האריה עם הפאצ'ים. הכובע הזה, פשוט העלמתי לך אותו. יום בהיר אחד לא היה כובע, ואנחנו באים לצאת לים, אז הוא אמר לי 'מימי, איפה הכובע?'. אני אומרת לו 'אני לא יודעת על מה אתה מדבר'. כמה אהבת את הים. אתה היית איש פשוט מאמי. הוא פשוט אוהב אותי, ואני אותו, ותמיד אוהב. אני מבטיחה שאהיה חזקה בשבילך ובשביל המשפחה שלנו. איזו הזיה. גם ביקשתי ממך לא להיות גיבור, שיש מספיק גיבורים. אתה לא צריך להיות עוד אחד, אבל כזה אתה. תמיד היית מפקד מלפנים".

האחות דניאל הוסיפה: "יובלי שלי, אחי הקטן. לא יהיו מספיק מילים כדי להיפרד ממך. קשה לדבר כשאינך כבר. מבחוץ זה נשמע אותו הדבר - מספרים על מעלותיו של הנופל. אבל היית מלאך כבר בחייך, איש של אנשים. כולך טוב. בימים האחרונים סיפרו על ההשפעה שהשארת על אנשים, עבורנו זה לא חריג. בשירות תפסת חלק משמעותי, בחַיִל השפעתך על אנשים הורגשה".

"זכיתי לקרוא לך אחי, בכל מקום שמעתי עליך מילות גאווה", סיפרה. "היית אדם ללא שום רע, כזה היית. אתה טוב וטהור. ארוסתך תימור לנצח תהיה אחותי. השנה הקרובה הייתה שנת החתונה שלכם, חיכינו בהתרגשות. במקום שנת שמחה נתמודד בשנת אבל עליך. לעולם לא אקבל את העובדה שלא יהיה לך דור המשך. היית עבורי עוגן ומפלט שנותן את החיבוק. אוהבת אותך".

האח אריאל המשיך: "תודה לכל מי שהגיע ואוהב את יובל. יובל היה מושא גאווה, היינו כמו תאומים. הוא היה החבר הכי טוב שלי, היה מושא הגאווה שלי בעולם, האור שלי. גיבור ישראל מדהים, ארוס מדהים לתימור המדהימה. כמות האנשים שיש פה מראה כמה אור היה לך. תמשיך ללוות אותי, אני אוהב אותך".

מפקד הגדוד "קרן", סגן-אלוף שחר סדיצקי, ספד: "יובל, הפרידה ממך בלתי-נתפסת. היית משמעותי עבור רבים. קשה לתאר את האובדן. הצטיינת בתור לוחם, היה לך קסם אישי. הלכנו אחריך בהערצה, הובלת מלפנים בדוגמה אישית ובצניעות, תמיד בגובה העיניים. תמיד פעל מאהבת האדם והמדינה. במשימה האחרונה יצאת מהבית בהבנה שיש אירוע. ללא היסוס הסתערת וחתרת למגע ודאגת לאזרחים. הגנת בגופך, לא ברחת ולא היססת. נלחמת בשליחות ובגבורה עילאית".

אופק, חברו של יובל, אמר: "אח שלי, חשבתי הרבה איך אני מספר עליך בטקסט קצר. אין מילים שיכולות לתאר. אני מקווה שאתה רואה כמה אנשים באו לחלוק לך כבוד. יובי, היית השראה עבורי. דחפת אותי לצאת לקצונה. היית הראשון לראות שסוף-סוף כולם מגיעים הביתה - מפקד מדהים, חותר למגע, ערכי, אנושי. תמיד קינאתי בך, תמיד היית ראשון, היית הכי מהיר. דאגת שנהיה מגובשים".

בפיגוע שבו נפל יובל נרצח גם בניהו מלט, חבר כיתת הכוננות של חוות גלעד. האירוע החל כשמטיילים ופלסטינים התעמתו ליד מסגד, ולכן קפצו למקום אנשי ביטחון של חוות גלעד. אחד הפלסטינים חטף את הנשק של אחד מהם, ירה לעבר הישראלים ופגע בשלושה. מצה"ל נמסר כי המחבל חוסל מיד לאחר מכן והכוחות השיבו את הנשק שנחטף.

קרא את הכתבה המלאה במקור