המהלך הדרמטי שמתכנן האיחוד האירופי: הגישה לילדים מתחת לגיל 13 נחסמת

לפעוטות עד גיל 3 ממליץ הצוות להימנע ככל האפשר מחשיפה למסכים, מתוך חשש שהשימוש בהם יחליף קשר ישיר עם ההורים, משחק והתנסות חושית. לילדים בני 3 עד 12 מומלץ לאפשר שימוש מוגבל ובהשגחה במכשירים המחוברים לאינטרנט. בני 13 עד 18 יוכלו לקבל בהדרגה עצמאות דיגיטלית, אבל רק בפלטפורמות שיפעילו ברירת מחדל בטוחה ויתאימו את השירות לגיל המשתמש.

בין המאפיינים שהאיחוד עשוי להגביל נמצאים גלילה אינסופית, הפעלה אוטומטית של סרטונים, התראות דחיפה תכופות ומערכות המלצה שמציגות עוד ועוד תכנים דומים. מאפיינים אלה נועדו להגדיל את משך השימוש ואת המעורבות, ולעיתים מובילים את המשתמש לרצף ממושך של סרטונים או פוסטים בלי שבחר במודע לצפות בהם.

סקר כלל אירופי שפורסם לקראת השלמת הדו"ח מצא שצעירים מבלים בממוצע 4.5 שעות ברשת בימי לימודים ויותר מ-6 שעות בסופי שבוע. הנתון מתייחס לזמן מקוון ולא בהכרח לרשתות החברתיות בלבד. 9 מכל 10 בני נוער דיווחו על לפחות תסמין שלילי אחד הקשור לשימוש במסכים, ובהם עייפות בעיניים, כאבי ראש, הפרעות בריכוז או הרגלי אכילה פחות בריאים. כמעט שליש דיווחו שהרגישו לחץ, עצב או הדרה חברתית בעקבות פעילות ברשתות, ו-45% דיווחו שהם משווים את עצמם לאחרים.

עם זאת, עצם קיומו של קשר בין שימוש ממושך לבין מצוקה נפשית לא מוכיח שהרשתות החברתיות לבדן גרמו לכל התופעות. הדו"ח עצמו מציין שההשפעה משתנה בין ילדים ותלויה בגיל, במצב נפשי קודם, ברקע המשפחתי, בתוכן שנצפה ובאופן שבו הפלטפורמה מעוצבת. רשתות חברתיות עשויות גם לספק קשרים חברתיים, תמיכה, מידע ולמידה, בעיקר לצעירים שמתקשים למצוא קהילה בסביבתם הקרובה.

אחת הסוגיות המורכבות תהיה אימות הגיל. כיום די במקרים רבים בהקלדת תאריך לידה, וילדים יכולים להצהיר שהם מבוגרים יותר. צוות המומחים ממליץ על מערכות שיאשרו שהמשתמש שייך לקבוצת גיל מסוימת בלי להעביר לרשת החברתית את שמו, צילום תעודת הזהות או מידע שמאפשר לזהותו. בין הפתרונות שהוזכרו נמצאת טכנולוגיית "הוכחת אפס ידע", המאפשרת לאשר שהמשתמש עבר גיל מסוים בלי לחשוף את פרטיו המלאים.

אוסטרליה היתה המדינה הראשונה שהפעילה איסור לאומי רחב. החל מ-10 בדצמבר 2025 נדרשות פלטפורמות מרכזיות למנוע מבני פחות מ-16 לפתוח או להחזיק חשבון. ההגבלה חלה בין השאר על פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, סנאפצ'ט, יוטיוב, אקס ורדיט. האחריות מוטלת על החברות ולא על הילדים או ההורים. הקנס המרבי עומד כיום על 49.5 מיליון דולר אוסטרלי, והממשלה הודיעה שתבקש להכפילו ל-99 מיליון דולר אוסטרלי.

הניסיון האוסטרלי חשף גם את חולשתם של האיסורים. ילדים רבים הצליחו להמשיך להשתמש בשירותים באמצעות גיל כוזב, חשבון של אדם מבוגר או שיטות עקיפה אחרות. בדיקות שנערכו בחודשים שלאחר כניסת החוק לתוקף מצאו שהפלטפורמות עדיין מתקשות לזהות באופן אמין משתמשים צעירים. הרשויות פתחו בחקירות נגד כמה מהחברות הגדולות והודיעו שיחזקו את סמכויות האכיפה.

אינדונזיה החלה בסוף מרץ 2026 להשבית בהדרגה חשבונות של ילדים מתחת לגיל 16 בפלטפורמות שהוגדרו בסיכון גבוה, ובהן טיקטוק, פייסבוק, אינסטגרם, יוטיוב ורובלוקס. עד סוף יוני דיווחה הממשלה שטיקטוק ויוטיוב השביתו יחד כ-4.7 מיליון חשבונות של ילדים. מלזיה החלה ב-1 ביוני למנוע מבני פחות מ-16 להירשם לרשתות חברתיות.

הפרלמנט הטורקי אישר באפריל חוק שאוסר על ילדים מתחת לגיל 15 להשתמש ברשתות חברתיות ומטיל חובות חדשות גם על חברות משחקים. איחוד האמירויות קבע ביוני גיל מינימום של 15 לפתיחת חשבון אישי, לפרסום תכנים, לתגובות ולהצטרפות לקבוצות ציבוריות. לחברות ניתנה תקופת מעבר ליישום ההחלטה.

בבריטניה הודיעה הממשלה שתביא לפרלמנט עד סוף 2026 הצעה לאסור על חברות רשתות חברתיות להציע את שירותיהן לבני פחות מ-16. היישום מתוכנן לאביב 2027. יוון כבר הודיעה שאיסור על בני פחות מ-15 ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027.

בצרפת אישר הבית התחתון הצעת חוק שתאסור על ילדים מתחת לגיל 15 להשתמש ברשתות חברתיות, אבל ההצעה עדיין זקוקה לאישור הסנאט ולהצבעה נוספת. ספרד מקדמת בפרלמנט איסור לבני פחות מ-16 וחובת אימות גיל ממשית. דנמרק הגיעה להסכמה פוליטית על גיל מינימום של 15, עם אפשרות להורים לאשר לילדים בני 13 ו-14 שימוש בשירותים מסוימים.

נורווגיה מתכננת להגיש עד סוף השנה הצעה שתאסור שימוש מתחת לגיל 16. פולין וסלובניה מכינות חקיקה לגיל מינימום של 15, ובשוודיה המליצה ועדה ממשלתית לקבוע גיל דומה. בגרמניה כבר נדרשת הסכמת הורים למשתמשים בני 13 עד 16, ובאיטליה נדרשת הסכמה לילדים מתחת לגיל 14. סין לא הטילה איסור מלא, אבל מפעילה "מצב קטינים" שמגביל זמן מסך ותכנים בהתאם לגיל.

בארצות הברית התמונה מפוצלת בין המדינות. פלורידה חוקקה איסור על פתיחת חשבונות מתחת לגיל 14 וחובת הסכמת הורים לבני 14 ו-15, אבל בית משפט פדרלי חסם את אכיפת הסעיפים המרכזיים בשל חשש לפגיעה בחופש הביטוי. חוקים דומים במדינות אחרות נקלעו למאבקים משפטיים, בעיקר סביב השאלה אם המדינה רשאית להגביל גישה של קטינים לתוכן חוקי ולדרוש מכלל המשתמשים להוכיח את גילם.

בישראל לא קיים כיום איסור ארצי בתוקף. הצעת חוק פרטית שהונחה בפברואר 2026 מבקשת לאסור על צעירים שטרם מלאו להם 14 לפתוח או להפעיל חשבון ברשת חברתית, ולחייב את החברות לנקוט אמצעים סבירים לאימות גיל. נכון ל-13 ביולי ההצעה עדיין ממתינה לדיון מוקדם במליאת הכנסת. בדיון קודם בוועדה לזכויות הילד הוצג סקר מ-2024 שלפיו 74% מהילדים הישראלים בני 8 עד 12 השתמשו בטיקטוק ו-42% השתמשו באינסטגרם.

קרא את הכתבה המלאה במקור