המלכוד של לבנון

טראמפ גם הפעיל לחצים על נשיא סוריה, אחמד א-שרע, לשגר כוח צבאי למגר את חיזבאללה בלבנון ולאסוף את הנשק. אבל א-שרע הבהיר חד-משמעית (כנראה לאחר התייעצויות עם פטרונו, נשיא טורקיה טאיפ ארדואן) שלא ישלח כוחות וכי לפני כן יש בעיות שצריך להסדיר (הברחת נשק וסמים) לאורך הגבול הלא-מסומן בין המדינות. רביעיית הצמרת - הנשיא, ראש הממשלה ושרי החוץ והפנים הלבנונים, בירכו על ההודעה מדמשק. הנשיא הסורי נראה חזק יותר מעמיתו הלבנוני. גם אהוד הרבה יותר על טראמפ, וכמובן - על ארדואן.

אלמלא סכנת חיזבאללה, שחטף סדרת מהלומות אבל מצליח לגייס צעירים ולתגבר את הנוכחות השיעית בצבא לבנון - השיחות היו בקצב זריז יותר. אחרי הכל יש הבנה בין ירושלים לביירות, אזרחי לבנון רוצים הסדר קבוע עם ישראל, עשרות מהם כבר הודיעו מול המצלמות שהם רוצים לעבור השתלמויות מקצועיות בארץ, ואף ללמוד בטכניון, וישראל מצידה הזדרזה להודיע כי "נשמח לארח תיירים". בצפון גם נערכים לקלוט פועלים לבנונים לפי הדגם הירדני במסוף בעקבה - באים בבוקר חוזרים בערב. מי שלא ראה מלצרים ירדנים משוחחים (בידיים) עם קולגות מאוקראינה, לא ראה מהי נורמליזציה מהסוג החדש.

כדאי לשים לב לתפקידה המיוחד של השגרירה הלבנונית בוושינגטון. מצד אחד היא ממשיכה לעמוד בראש צוות המו"מ המדיני מול עמיתה הישראלי, יחיאל ליטר שפיתח איתה, בדיסקרטיות, מערכת יחסים מיוחדת ופיו מלא שבחים. עם זאת, בתום כל סבב שיחות מתייצבים השניים לתמונה הקבוצתית, אך לא מחליפים מילה ונמנעים מלחיצות ידיים. השגרירה מעווד גם קיבלה אזהרה חריפה לא להגיע ללבנון. חיזבאללה, בהשראה איראנית, עלול לנסות התנקשות כדי לטרפד את השיחות.

בוושינגטון מתחיל להתבשל עכשיו רעיון חדש: להזיז את כוחות יוניפיל לטובת חיילים אמריקאים. אם ייצא לפועל, זה הפתרון האולטימטיבי. כך ניתן, עם צבא לבנון, "לטפל" בחיזבאללה, לנקות את יישובי הדרום הנושקים לגבול ישראל ולהעצים את מערכות היחסים.

קרא את הכתבה המלאה במקור