המלכודת הפרסית: מדוע ארה"ב ואיראן חזרו להילחם ואיך ישראל חייבת לפעול?

"מדוע אפוא חזרו שתי המדינות להחליף מהלומות בקצב עולה? התשובה היא פשוטה: מיצרי הורמוז"/רויטרסנכון לעכשיו ישראל נמצאת מחוץ למעגל הלחימה, וטוב שכך. אין לישראל שום אינטרס לחזור למלחמה מתמשכת עם איראן, מלחמה שהסיכוי להשיג בה הכרעה כלשהי הוא נמוך.אנו עלולים לההכנס למלחמה זו רק אם אחד מהתרחישים יתממש: האחד, ארה"ב תבקש מאיתנו "להשתתף בנטל". הסיכוי לכך נמוך. התרחיש השני הוא החלטה איראנית לתקוף את ישראל ואז ניאלץ לתקוף בחזרה. הסיכוי לתרחיש כזה הוא כרגע בינוני.מהבחינה הישראלית נכון להסתכל על המצב בראייה כוללת יותר. נכון לעכשיו המצב הביטחוני הן בעזה והן בלבנון הוא יציב. הוא רחוק ממה שקיווינו שיהיה אבל הפסקת האש בשתי גזרות אלה, וכאשר צה"ל יצר בפועל "מרחב אבטחה" בין האיום לבין הישובים הישראלים יוצרים מציאות "שאפשר לחיות איתה". יותר מכך, צה"ל מותש.לא מדובר רק על העומס על אנשי המילואים אלא גם העומס העצום על חיילי הסדיר שכמעט ולא מתאמנים. ישנה שחיקה רבה של מערכים טכנים, מחסור בסוגי חימוש ועוד. הצבא זקוק לשקט יחסי כפי שמתקיים כרגע לאורך הגזרות השונות כדי לאגור כוחות למערכות הבאות. בנוסף, המחיר הכלכלי של המלחמה שנמשכת כמעט שלוש שנים הוא עצום, ועוד נשלם על כך בשנים הבאות בתחומי חיים שונים.

המסחר חוזר לצעירים: בנק הפועלים מקל על הצעד הראשון ומציג מהלך חדש בשוק ההון

"ישנה שחיקה רבה של מערכים טכנים, מחסור בסוגי חימוש ועוד"/דובר צה"לגם העורף הישראלי שהפגין חוסן מרשים לא בהכרח יוכל להכיל עוד סבבי לחימה שישבשו כליל את מעט השגרה שהתחלנו להתרגל אליה.בנוסף, הצבא זקוק למשאבים רבים כדי לפתח ולהצטייד במערכות לחימה מתקדמות יותר לקראת עתיד לא ברור שכולל לא רק עימות אפשרי עם אויבים מוכרים אלא גם מתיחות צבאית מול טורקיה. ודבר אחרון, מטבע הדברים תשומת הלב ניתנת בעקר לזירות מלחמה מוכרות בשלוש שנים האחרונות, אבל העימותים הבאים עלולים לפרוץ באיו"ש, בקו התפר ואף באזורים מרוחקים כמו אילת והערבה. יש קושי מובנה בחלוקת קשב מתאימה לכל הנושאים, ורצוי לתת למטכ"ל קצת שקט לבחון את הנושאים הגורליים גם לטווח הארוך.מכל הסיבות הללו האינטרס הישראלי העליון הוא המנעות מהסלמה כל עוד הדבר ניתן בכל הגזרות, לרבות מול איראן.

קרא את הכתבה המלאה במקור