השווקים בעולם ובארץ נכנסים לשבוע גורלי. המשקיעים ייאלצו לפצל את תשומת לבם בין מספר מוקדים, ביניהם הסצנה הגאו-פוליטית הגועשת, נתוני מפתח שיתפרסמו בגזרת המאקרו ודוחות כספיים חשובים.…
אירוע מרכזי נוסף שיצפו לו המשקיעים בדריכות הינו החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, שתפורסם בערב יום רביעי. ההערכה הרווחת בשווקים היא שהריבית תישאר ללא שינוי, אך אנליסטים בחו"ל לא פוסלים העלאת ריבית מפתיעה של רבע אחוז. עוד בארה"ב, ביום חמישי יפורסם ה-PCE לחודש יוני - מדד האינפלציה המועדף על הפד - לצד קריאת התמ"ג הראשונה לרבעון השני.
בעולם, ביום חמישי תפורסם החלטת הריבית בבריטניה וביום שישי תפורסם החלטת הריבית ביפן. נוסף על כך, יפורסמו מדדי המחירים לצרכן בגרמניה ובגוש האירו בימים חמישי ושישי, בהתאמה.
לנוכח הלחצים המשמעותיים שספגו בסוף השבוע מניות השבבים בוול סטריט, המניות הדואליות יחזרו מחר (ב') עם פער ארביטראז' שלילי חריג של קרוב ל-2%. מניות השבבים נובה , קמטק וטאואר יאבדו כ-6%, כ-7.5% וכ-10.4%, בהתאמה. אלביט מערכות , טבע ואנלייט אנרגיה יאבדו בין 2% ל-3%, בעוד אורמת תיחלש בקרוב ל-6%. גם פאלו אלטו תאבד כ-2%, אם כי היא טרם כלולה במדדי הבורסה ולכן לא תשפיע עליהם. מנגד, מניות התוכנה נייס ופורמולה מערכות צפויות לטפס במעל 3% ו-4%, בהתאמה.
הבורסה בתל אביב הפגינה חוסן לנוכח ההסלמה החריפה במתיחות הגאו-פוליטית בשבוע החולף. בסיכום שבועי, מדד ת"א 35 עלה בכ-2.7%, מדד ת"א 90 התקדם בכ-0.9% ומדד ת"א 125 הוסיף לערכו כ-2.3%.
המדד הענפי שכיכב השבוע הוא מדד הביטחוניות, שזינק בכ-9.3%. לצד השפעת ההסלמה מול איראן, העלייה של הביטחוניות באה על רקע עסקאות שסגרו בשבוע שעבר שחקניות מפתח כמו אלביט מערכות ונקסט ויז'ן - שמניותיהן קפצו בכ-13.7% ובכ-9.7%, בהתאמה. בנוסף, הן זכו לרוח גבית מהעליות שנרשמו בסקטור הביטחוני ברחבי העולם: מניות ענקיות הביטחון האמריקאיות לוקהיד מרטין ו-RTX זינקו בחדות לאחר ששתיהן דיווחו על צבר הזמנות גדול במיוחד, המשקף ביקוש גובר למערכות נשק ולציוד צבאי.
יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה לניירות ערך, ציין כי על אף ההשפעה השלילית של השווקים שמעבר לים על תל אביב, "למדדים הישראליים יש יתרון מבני חשוב: פיזור ענפי רחב יותר בהשוואה למדדים המובילים בארה"ב, אלמנט שמסייע במיתון התנודתיות בתקופות מורכבות כאלו. מעבר לכך, המניות הדואליות שאינן משתייכות לסקטור השבבים חזרו עם פערי ארביטראז' נמוכים, וחלקן אף עם פערים חיוביים. גורם ממתן נוסף ומשמעותי הוא התמחור הדולרי של המניות הדואליות: בעת ירידות חדות בניו יורק נרשמת לרוב היחלשות של השקל, מה שמספק כרית ביטחון חלקית וממתן את הירידות".
בניגוד לת"א, הבורסה בניו יורק חתמה שבוע אדום. ה-S&P 500 והנאסד"ק ירדו בכ-0.6% ובכ-2.1%, בהתאמה, וסגרו שבוע שלילי שני ברציפות; הדאו ג'ונס נחלש בכ-0.4% וסגר שבוע שלילי שלישי רצוף.
כאמור, בסוף השבוע נרשם שוב גל של מכירות בקרב מניות השבבים, אם כי נסיגה משמעותית נרשמה גם בקרב חלק מענקיות הטכנולוגיה. אינטל צנחה בקרוב ל-8% ביום שישי והקרינה על יתר מניות הסקטור, על אף שדיווחה על הצמיחה החזקה ביותר בהכנסותיה מזה קרוב ל-15 שנה; מעבר לחששות הכלליים סביב הוצאות ההון העצומות בתחום ה-AI, הירידה יוחסה גם ללקיחת רווחים, אחרי שהמניה זינקה במעל 300% בשנה האחרונה.
קרן הסל SOXX , שעוקבת אחר סקטור השבבים הרחב נפלה ביום שישי במעל 4%, כאשר ירידות בולטות נוספות נרשמו במניות מיקרון (7%-), AMD (3.3%-), ברודקום (2.7%-) ומארוול (7.2%-).
בגזרת ענקיות הטכנולוגיה, טסלה רשמה את הצניחה השבועית החדה ביותר שלה מאז 2022 והשילה מערכה קרוב ל-18%, אחרי שפרסמה דוחות חלשים מן הצפוי. אלפאבית (גוגל) נפלה גם היא אחרי הדוחות וסיכמה את השבוע בירידה של קרוב ל-8%, על אף שתוצאותיה הכספיות עקפו את צפי האנליסטים. הירידה יוחסה בעיקר לכך שהחברה דיווחה על תזרים מזומנים חופשי שלילי והעלתה את תחזית הוצאות ההון שלה מעל למה שציפו האנליסטים.
דיוויד לבוביץ, אסטרטג גלובלי בג'יי. פי מורגן, התייחס להוצאות ההון החסרות-תקדים בתחום ה-AI, ואמר לבלומברג כי המשקיעים הולכים והופכים לסלקטיביים יותר לגבי איזה חלקים בשרשרת הערך של ה-AI הם מוכנים לממן. "הניתוק הכי גדול הוא הרעיון שההוצאות על AI יכולות להגיע עד הירח", הוא אמר.
בבלומברג התייחסו גם להשפעות ההסלמה במזרח התיכון על שוקי המניות והאג"ח, ולעלייה הכללית במפלס הסיכון. במאמר שפרסמה הכתבת איזבל לי, היא כתבה: "העצה של וול סטריט: להתחיל להיות טקטיים. ברקליס הפך לנייטרלי כלפי נכסי סיכון, תוך שהוא מציין את האיבה המחודשת בין ארה"ב ואיראן, לצד הדאגה לגבי הוצאות ההון בתחום ה-AI. גולדמן זאקס נותר נייטרלי לרוחב כל אפיקי ההשקעה בשלושת החודשים הקרובים, בעוד שהוא נותר חיובי באופן מתון במבט של 12 חודשים קדימה. HSBC הסיט השקעות מסקטור השבבים לעבר בנקים אירופיים ומדד S&P 500 במשקל-שווה".
אל מול ההסלמה במזרח התיכון, השקל נחלש בשבוע החולף מול הדולר בכ-0.3% ושערו הרציף נעמד על 3.05 שקלים. במקביל, המטבע האמריקאי התחזק ברחבי העולם, בשל מנסיגה של חלק מהמשקיעים לעבר נכסי "מקלט בטוח": מדד הדולר (DXY), שאומד את כוחו בעולם, טיפס בכ-0.7% לרמה של כ-101.5 נקודות.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב, ציין בסקירתו השבועית כי "השקל המשיך להיות אחד המטבעות החלשים בעולם. הוא פוחת בכ-2% ביחס לדולר בחודש האחרון ואיבד בחודשיים האחרונים את הקשר הרגיל שלו לשוק המניות האמריקאי".
לדבריו, "השינוי בהתנהגות השקל קשור כנראה לעלייה בחשיפה למט"ח של המשקיעים, מגמה שהתפתחה ברבעון השני. החשיפה הממוצעת של המוסדיים לחו"ל במסלולים הכלליים עלתה ביוני בחדות מכ-44% ל-46.5%. זאת, במקביל לעלייה של 4.2% במדד S&P 500 במונחים שקליים, לעומת ירידה של 5.4% במדד ת"א 125. גם החשיפה למט"ח במסלולים הכלליים של המוסדיים (ממוצע משוקלל) המשיכה לעלות לאחר שהגיעה במרץ לשפל של כ-17%, וביוני כבר עמדה על כ-19.5%".
זבז'ינסקי העריך כי "כל עוד לא תחול הרעה נוספת במצב הביטחוני או הפוליטי, המשקיעים המוסדיים לא ימשיכו להגדיל את החשיפה למט"ח באופן משמעותי מעבר לרמתה הנוכחית. במצב זה, אנו מצפים שהקשר בין שער החליפין של השקל לבין שוק המניות האמריקאי ישוב להתקיים".
מחירי הנפט נסוגו מעט ביום שישי, לאחר שלקראת סוף השבוע נפט מסוג ברנט חצה לזמן קצר את רף ה-100 דולר לראשונה מאז סוף מאי. נפט מסוג ברנט סיים את השבוע במחיר של 96.8 דולר לחבית, בעוד נפט מסוג אמריקאי (WTI) סיים את השבוע במחיר של 85 דולר לחבית. הירידות הגיעו על רקע דיווח של רויטרס על יוזמה פקיסטנית לחידוש השיחות בין ארה"ב ואיראן, בגיבויה של סין.
סילביה יבלונסקי, מנהלת ההשקעות הראשית ב-Defiance, ציינה כי "המשקיעים כבר לא מתייחסים להסלמה במזרח התיכון כאל רעש זמני, אלא כסיכון כלכלי אמיתי שעלול לפגוע בשרשראות האספקה העולמיות. החשש המרכזי אינו רק מעליית מחירי הנפט, אלא מהאפשרות לשיבושים במצרי הורמוז ובים האדום, שעלולים לייקר את ההובלה הימית, להעלות את האינפלציה ולשחוק את רווחיות החברות".
יבלונסקי העריכה כי אם מחירי הנפט יתבססו מעל 100 דולר לחבית, הסיכוי להקלה מוניטרית יקטן משמעותית. עם זאת, היא הדגישה כי בטווח הארוך, האירועים מחזקים מגמות השקעה מבניות בתחומי תשתיות האנרגיה, רשתות החשמל, אבטחת הסייבר, הביטחון וחיזוק שרשראות האספקה.
ביום רביעי יפרסם הפדרל ריזרב את החלטת הריבית שלו, כאשר הוא מצופה להשאיר אותה ללא שינוי על רמה של 3.75%. עם זאת, השווקים מתמחרים העלאת ריבית בהסתברות משמעותית של קרוב ל-40%.
זו תהיה החלטת הריבית השנייה במספר של יו"ר הפד הטרי קווין וורש, שהדגיש לאחרונה מספר פעמים את מחויבותו הנחרצת להשיב את האינפלציה ליעד הבנק המרכזי שעומד על 2%. התבטאויותיו הניציות יחסית של וורש (וכן של בכירים נוספים בפד), לצד גישתו הדוגלת בצמצום האיתותים שמספק הפד לשווקים, הובילו את חלק מהאנליסטים למסקנה כי העלאת ריבית מפתיעה היא אפשרית - מה שאם יתממש עשוי להשפיע לרעה על שוקי המניות.
אחד מהם הוא ניל דוּטה, הכלכלן הראשי של Renaissance Macro Research, שכתב בשבוע שעבר כי "רוב החברים בוועדת השוק הפתוח תומכים בהעלאת ריבית בספטמבר. זה עשוי להיות הרבה יותר טוב להעלות עכשיו, כשאפשר להפגין מידה מסוימת של שליטה על המדיניות המוניטרית, מאשר לעשות זאת בספטמבר כשאין ברירה אחרת. במילים אחרות, העלאה מוקדמת תאפשר לוורש גמישות מסוימת בהחלטות עתידיות".
זבז'ינסקי ממיטב העריך בסקירתו השבועית כי הפד ישאיר את הריבית ללא שינוי, אך הסתייג וציין כי "רמת אי-הוודאות הפעם גבוהה במיוחד. ראשית, חברי הוועדה המוניטרית שהתבטאו לאחרונה אימצו ברובם גישה ניצית, וחלקם אף קראו במפורש להעלאת ריבית. שנית, בניגוד לשנים האחרונות, הפד בראשות הנגיד החדש קווין וורש פועל בשקיפות נמוכה יותר".
עם זאת, זבז'ינסקי ציין כי "העלאת ריבית השבוע בניגוד לקונצנזוס, תהיה אירוע כמעט חסר תקדים. מאז 2010, הפתיע הפד את השווקים רק שלוש פעמים, וגם אז לא בעצם שינוי הריבית, אלא בעוצמתה: במרץ 2020 ובספטמבר 2024 הוא הוריד את הריבית ב-0.5%, לעומת ציפיות להפחתה של 0.25%, וביוני 2022 העלה אותה ב-0.75%, לעומת תחזיות לעלייה של 0.5%. לכן, אם הפד יעלה השבוע את הריבית, הדבר יהווה תקדים ויקבע כללי משחק חדשים עבור השווקים".
בישראל, הכלכלנים מעריכים כי הסיכוי להורדת ריבית בהחלטה הבאה של בנק ישראל ירד. מודי שפריר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ציין בסקירתו השבועית כי "העלייה החדה בציפיות האינפלציה, בשילוב עם היחלשות השקל, העלייה החדה במחירי הנפט, התגברות אי-הוודאות הגאו-פוליטית ועליית פרמיית הסיכון של ישראל - אינם תומכים בהורדת ריבית נוספת בתחילת ספטמבר".
זבז'ינסקי ציין כי לפני כחודש, השווקים גילמו הורדת ריבית אל מתחת ל-3%, וכיום הם מגלמים פחות מהורדת ריבית אחת. לדבריו, מחיר הדלק צפוי לעלות באוגוסט ולתרום כ-0.15%-0.2% למדד המחירים, ועל כן במיטב העלו את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים ל-2.1%. למרות זאת, הוא הדגיש כי הם עדיין מעריכים שבנק ישראל יוריד את הריבית ל-3%, וציין כי "שני המבצעים באיראן, ביוני 2025 ובמרץ 2026, לא הסיטו את האינפלציה בישראל ממגמת ההתמתנות ואפשרו לבנק ישראל להוריד את הריבית שלוש פעמים מתחילת השנה".
בבנק אוף אמריקה מאמינים שמשקיעים מתעלמים מהסיכונים בשוקי המניות, וצופים בתרחיש הבסיס שלהם ירידות של בין 7% ל-8% בטווח הזמן הקרוב; זאת, בשל המלחמה במזרח התיכון ובום השקעות של פעם בדור ב-AI, שלדברי הבנק "יש בו הרבה סדקים".
סבסטיאן ראדלר, ראש אסטרטגיית שווקים אירופיים בבנק, הצביע באופן ספציפי על היחלשות במוכנות של לקוחות לשלם עבור שירותי AI ועל החובות הכבדים שניטלו כדי לממן את השקעות ענקיות הטכנולוגיה בתחום.
ראדלר אמר בראיון לחטיבת הטלוויזיה של בלומברג כי ציפיות המשקיעים לשולי רווח, לצמיחה ברווחים חמש שנים קדימה ולקריטריונים נוספים, נמצאות בשיאי כל הזמנים, בעוד שפרמיות הסיכון נמצאות בשפלים של 20 שנה. "מה שהשוק מתמחר זה תרחיש בו הכל הולך כשורה ואין שום סיכונים... אבל ישנם סיכונים ואתה לא מפוצה בגינם. זו לא תמונה שורית", הוא אמר.
כמו כן, ראדלר הזהיר שאם השקעות ה-AI יאטו והוצאות ההון יאכזבו, לחצים פיננסיים יכולים לדחוף את ההפסדים בשוקי המניות הרבה מעבר ל-5%-6%. הוא הצביע על מדד הקוספי של דרום-קוריאה, שירד ביותר מ-25% מאז שיאו האחרון, על אף שחלה הידרדרות קלה בלבד בנתונים היסודיים שלו, כדוגמה שמתארת באיזו מהירות ציפיות יכולות להיפרם בשווקים שהם מתוחים עד הקצה. נזכיר בהזדמנות זו כי נכון לחודש שעבר, יצרניות השבבים סמסונג ו-SK Hynix תפסו נתח של יותר מ-50% מתוך המדד.
ראדלר הוסיף כי ההגנה הטובה ביותר בעיניו בשוק סוער היא רוטציה לעבר מניות איכות חבוטות, בפרט בתחומי הפארמה ומוצרי הצריכה הבסיסיים, שהתמחור שלהם לדבריו זול "באופן קיצוני".
לחיצה על הנושא תוסיף אותו לרשימת "הנושאים שמעניינים אותי", שם ניתן לקרוא ולנהל את ההתראות כשמתפרסמת כתבה בנושא.
לצפייה בכתבות וניהול הנושאים, יש ללחוץ על כפתור בסרגל העליון
קרא את הכתבה המלאה במקור
