המשבר שהוביל ל"המתנה", מדיניות היירוט - וההשפעה על ישראל: "המערב רק עכשיו מתעורר"

יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, הזהיר בשיחות סגורות כי הצבא מסוגל אמנם לחדש את הלחימה הנרחבת נגד איראן - אך מהלך כזה עלול לדלדל באופן מסוכן את מספר המיירטים הזמינים לפיקוד המרכז של צבא ארה"ב (CENTCOM). לפי הערכות פנימיות של משרד ההגנה האמריקני שפורסמו כבר בחודש אפריל, ארה"ב השתמשה במהלך המלחמה ביותר מ-1,200 מיירטי פטריוט, שמחירו של כל אחד מהם עולה על ארבעה מיליון דולר. כבר אז הוגדר מצב המלאים כמדאיג, ולפי גורמי צבא הוא החמיר מאז באופן משמעותי.

תא"ל (במיל') ערן אורטל, מפקד מרכז דדו לשעבר באגף המבצעים וראש התוכנית ללימודים צבאיים במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן, הבהיר כי למרות הדיווחים, אין לדעת מה באמת הרקע להחלטה האמריקנית לעצור את התקיפות כרגע. "אפשר להמשיך להילחם גם עם משבר מיירטים דרמטי, ועובדה שזה היה על השולחן", אמר. אז עד כמה באמת המשבר חריג? כמה זמן ייקח לפתור אותו? מה מדיניות היירוט כרגע? ומה יקרה אם הלחימה תתחדש בעצימות גבוהה? ynet מסביר

תא"ל (במיל') אורטל הדגיש כי "ב-30 השנים האחרונות הפכה תופעת הטילים הבליסטיים להיות בעיה אסטרטגית, שמאיימת גם על הכוחות האמריקניים בזירה - עם טילים שיכולים להטביע נושאת מטוסים ממרחק של אלפי ק"מ". בנוסף, הוא ציין כי ניתן להשתמש בטילים כמנוף לחץ על ארה"ב, תוך איום בפגיעה בבנות בריתה. "טילים הם גם סיכון טקטי כשנכנסים לזירה, כמו שקרה לבסיסים האמריקניים בבחריין ובירדן", אמר. "הטילים הפכו להיות האסטרטגיה המובילה של המעצמות המקומיות שמנסות לקרוא תיגר על ההגמוניה האמריקנית. סין במרחב שלה, רוסיה באירופה ואיראן במרחב שלנו".

לכן, הוא הוסיף, "לפני כמה עשורים הפך עניין יירוט הטילים הבליסטיים לסיפור גדול". לדבריו, "ברגע שהמיירטים כבר לא אמורים לפעול רק נגד איום קיומי גרעיני, אלא צריכים להתמודד גם עם טילים בליסטיים - הבעיה צומחת מכזו של מאות טילים מאוד יקרים (טילים גרעיניים. ר"ק) לבעיה של עשרות אלפי טילים וכטב"מים. האסטרטגיה של לאיים בטילים הפכה להיות מאוד נפוצה, והטכנולוגיה התפתחה להיות מאוד זולה.

"גם המיירטים מאוד השתכללו בביצועים שלהם, אבל המגמה היא שהמיירטים צריכים להתמודד עם הרבה יותר טילים - וכאלה אף יותר מאתגרים במאפיינים שלהם", אמר. "לכן המיירטים הפכו להיות מאוד יקרים ביחס לאיום שאיתו הם מתמודדים". הוא הסביר כי ה"פטריוט" זה הקצה הנמוך ביותר של היירוט אצל האמריקנים, שמקביל ל"כיפת ברזל" בישראל. "מעליו יש טילים יקרים יותר וארוכי טווח, כמו SM-3 שיוצא מספינות ו-THAAD. ולא רק שהם יקרים מאוד ביחס למשפחת הטילים הבליסטיים של האיראנים, הרוסים או הסינים - הם גם מאוד מורכבים לייצור", הדגיש.

לדברי תא"ל (במיל') אורטל, חלק מהדיון כרגע נוגע לזה שהמערב איבד כושר ייצור תעשייתי. "במהלך 50 השנים האחרונות המערב ייצא את כושר הייצור שלו למזרח, ורק עכשיו הוא מתעורר מזה", אמר. הוא הדגיש: "מלחמות של טילים בטילים נוטות להיות מלחמות התשה. כשהחזית נתקעת או שבכלל אין חזית יבשתית, אז מדובר בחילופי ירי. המערב פחות לקח בחשבון אסטרטגי שלמרות שהוא בא עם יתרון ומיירטים משוכללים למלחמה קצרה - כשהיא מתארכת הסיפור הופך לדרמטי".

הוא הסביר כי כשמגיעים עם מיירטים משוכללים אך לא רבים ללחימה ארוכה מדובר בבעיה, והוסיף: "כשאין כושר ייצור בסיסי - יש בעיה רצינית. גם ישראל וגם ארה"ב מתקשות להרחיב מאוד את כושר הייצור שלהן. הייצור הוא הטוב בעולם, אבל גם אם שופכים המון המון כסף, פשוט אי-אפשר להתחיל לייצר את זה נורא מהר".

תא"ל (במיל') אורטל תיאר כי גם אוקראינה מתמודדת עם בעיה דומה, אך מוצאת לה פתרונות מקומיים. "הרוסים מפציצים בטילים ובכטב"מים שנכנסו למשוואה, שגם אותם האמריקנים מיירטים כרגע עם פטריוטים. בגלל שלאוקראינה אין תעשייה ביטחונית מסורתית, הם פיתחו אחת חדשה - ומיד התחילו לייצר מיירטים שהדבר המרכזי בהם זה שהם זולים וקלים לייצור. את ה'שאהד' (כטב"ם זול מתוצרת איראן. ר"ק) הם מיירטים עם רחפני יירוט", אמר.

הוא הוסיף כי "פטריוטים נגמרו להם, והם קיבלו מארה"ב אישור לייצר פטריוט - אבל הם מתכוונים לעשות זאת פשוט וזול יותר". בנוסף, הוא תיאר כי אוקראינה הופכת טיל שיוט שהיא פיתחו בשנים האחרונות למיירט. "הכול יהיה פחות טוב ממה שיש לנו ולארה"ב, אבל זה אמור להיות זול ופשוט לייצור".

על פי תא"ל (במיל') אורטל, יש שני מונחים מקצועיים: יירוט סלקטיבי ויירוט דיסקרימינטיבי. "סלקטיבי אומר שאתה בוחר מה ליירט על בסיס פוליגון ההגנה, מה שהגדרת כחיוני יותר", הסביר. "דיסקרימינציה זה שאתה מיירט את המטרה המסוכנת יותר, לא ביחס לאיפה זה ייפול. כלומר, אם מדובר בטיל מתפצל או טיל גרעיני למשל. יש דרכים מודיעיניות ומכ"מיות לעשות הבחנה בין המטרות בשמיים".

בישראל, תיאר, הסלקטיביות מאוד מאוד פרטנית. כלומר מערכות ההגנה מסמנות פוליגונים מדויקים על שטחים בנויים. האמריקנים, מנגד, מסמנים סלקטיביות בצורה הרבה יותר גסה. "יכול להיות שהם החליטו לאור הידלדלות המלאים לרדת רזולוציה בסלקטיביות, לאמץ רזולוציית הבחנה בין שטחים חיוניים לאחרים שהיא הרבה יותר קפדנית מאשר בעבר", ציין. "אולי זה מסביר חלק מהפגיעות בתשתיות במפרץ".

קרא את הכתבה המלאה במקור