הסוכן הכפול, הטעות של מפקד חמאס והדרמה במנהרת הענק: כך הושב הדר גולדין

"הרומן" של מ' עם סוגיית השבויים והנעדרים (שו"ן) מתחיל כבר ב-2008, סביב הקמת צוות החקירה המיוחד של השב"כ שבחן את החטיפה של גלעד שליט. משם, הוא יעשה לא מעט תפקידים בחיל המודיעין עד שייקרא אל הדגל שוב במהלך 2015, על ידי רא"ל גדי איזנקוט, הרמטכ"ל הטרי יחסית.

איזנקוט מבקש ממ' לקחת על עצמו משימה: להפוך כל אבן ולדלות כל פיסת מידע הקשורה לחללי צה"ל שנחטפו על ידי חמאס, אורון שאול והדר גולדין, ובהמשך גם לשני אזרחים ישראלים שהוחזקו על ידי הארגון ברצועה, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. מ' נענה ומקים צוות קטן של אנשי מודיעין עם ש' וד', שתי קצינות במילואים. בהמשך יצטרפו אליהם לא מעט אנשי מקצוע משלל תחומים שזו משימתם.

את ההשראה לשמו של הצוות "להביא בנייך", שואב מ' משירה של נעמי שמר המבוסס על נבואת הגאולה של הנביא ישעיהו - "כִּי לִי אִיִּים יְקַוּוּ וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשֹׁנָה לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם לְשֵׁם ה' אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ" (ישעיהו, פרק ס', פסוק ט').

"די מהר הבנו שהמשימה שלנו היא למצוא מחט בערימת שחת", מספרת ש', שצורפה לצוות בזכות ידע בהפעלת מערכת טכנולוגית מסוימת. היא שירתה בעבר באוגדת עזה, כולל במהלך מבצע צוק איתן, ועסקה במודיעין הקשור בתקיפות ברצועה. מרגע שהצטרפה לצוות, היא מתייצבת בכל יום כמעט במטרה לאסוף עוד חתיכת מידע, חלק מהפאזל הבלתי אפשרי שניסה צוות "להביא בנייך" להרכיב. באמצעות מהלכים שנשמעים לעיתים כאילו נלקחו מסדרת ריגול בלתי אפשרית, עם הרבה מאמץ, ואפילו עוד יותר שכל, הצוות הזה הצליח בסופו של דבר להשיב את הדר גולדין ז"ל.

ב-1 באוגוסט 2014, לאחר שהפסקת האש של צוק איתן כבר נכנסה לתוקפה, נקלע הצוות של הדר גולדין מפלס"ר גבעתי למארב בשכונת א-תנור ברפיח. בלחימה מפקד הפלס"ר, רב-סרן בניה שראל, נהרג לצד סמ"ר ליאל גדעוני. גולדין נפגע מהאש ונחטף לתוך מנהרה על ידי מחבלי חמאס. רק מאוחר יותר יתברר שנהרג במקום.

אחד האנשים הראשונים שהגיעו לזירה, היה קצין מסיירת מטכ"ל, א"ה. רק ימים קודם לכן הוא סרק את זירת החטיפה של חייל גולני אורון שאול בשג'אעיה. קודם לכן, היה מעורב גם בניסיונות לאתר את שלושת הנערים שנחטפו כחודש וחצי לפני כן בגוש עציון - נפתלי פרנקל, גיל-עד שער ואיל יפרח ז"ל.

א"ה, שלמד מהממצאים הראשונים מהזירה מה עלה בגורלו של גולדין, הבין שעליו לאתר את המנהרה שאליה נחטף, במטרה להבין ובמהירות אם יש שם ממצאים שיאפשרו לקבוע בוודאות את מותו. ואכן, בחלוף כמה שעות, הוא הצליח לאתר את ההוכחות שיאפשרו לד”ר חן קוגל, מהמכון הפתולוגי באבו-כביר, לקבוע את מותו של גולדין.

במקביל, פעל כוח גבעתי בניסיון לפגוע במחבלים שחטפו את גופתו של הדר, תוך הפעלת "נוהל חניבעל". הכוח התקדם עד מה שמכונה בצה"ל "ציר טנצר", ושם המפקדים עצרו את מח"ט גבעתי דאז, אל"מ עופר וינטר.

למחרת החטיפה פירסם חמאס הודעה שלפיה "אבד הקשר עם החוליה שחטפה את החייל הישראלי", וכי המנהרה שבה היו קרסה כתוצאה מתקיפות חיל האוויר. למעשה, מכאן, ובמשך לא מעט חודשים, הנחת העבודה של הצד הישראלי ושל צוות השבויים והנעדרים באמ"ן, מתבססת על כך שגופתו של גולדין נקברה ככל הנראה עם חוטפיו במנהרה. כמה ימים לאחר מכן גם מופיעים במקום דחפורים של חמאס, שמפגינים לכאורה פעילות נמרצת במטרה לאתר את גופות אנשיהם.

"איזנקוט וליאור לוטן, שהיה אז הממונה על תיק השבויים והנעדרים, קראו לי לפגישה וביקשו שאעבור על התיקים של אורון והדר", נזכר מ', "ומשהו שם לא הסתדר לי. אני ידעתי שעם סוג הפצצות שחיל האוויר השתמש בהפצצה על המנהרה קשה להקריס אותה. בנוסף, בניתי איזשהו מודל שמראה את ההתקדמות של פעילי חמאס, שנקרא לו 'ציר אדום', ואת הפעילות הקרקעית של צה"ל והתקיפות מהאוויר שנקראו 'ציר כחול'. הראיתי שבעצם רק שעה ו-50 דקות לאחר חטיפת הדר, הגיעה תקיפה ראשונה שיכולה להקריס מנהרה. ואם אתה עושה חישוב פשוט, אתה מבין שאפילו בהליכה איטית עם גופה, לאחר שעה ו-50, אתה מוצא את עצמך כבר הרחק מהמקום שבו התבצעו ההפצצות של חיל האוויר".

קרא את הכתבה המלאה במקור