הסלמה "יקרה", מצור כלכלי או הפסקת אש "פגומה" | האפשרויות הרעות של טראמפ

ב-CNN ציינו כי ההתנהלות של טראמפ סביב הסוגיה האיראנית כיום מזכירה את האשליה האופטית המוכרת כ"מדרגות פנרוז", מרובע המורכב ממדרגות שבהן ניתן לטפס ולרדת ללא סוף, ותמיד להגיע לאותו המקום. נטען כי מאחר שלא הייתה נקודת יציאה מוגדרת למלחמה, ומזכר ההבנות לא באמת טיפל בסוגיות הקריטיות, טראמפ ממשיך לחזור לאותה דילמה. מצד אחד, האפשרות להסלים את המלחמה במחיר אנושי, כלכלי ופוליטי גבוה, בניסיון לשבור את הסטטוס קוו החדש שמעניק לאיראן את מנוף הלחץ העיקרי - שליטה על מצר הורמוז והיכולת לסגור אותו. או שמא, לנסות להסדיר מחדש הפסקת אש פגומה מיסודה, שבמסגרתה איראן זוכה במיליארדים בתמורה לניהול מו"מ.

כל סבב הסלמה במפרץ מדגיש את הבעייתיות שבמזכר ההבנות ומבליט את המציאות החדשה שנוצרה, שכן לפני המלחמה המעבר במצר הורמוז היה חופשי וללא תשלומי אגרות לטהרן. הסבב האחרון, שפרץ בלילה בין שני לשלישי כשאיראן בחרה לשגר טילים לעבר מכליות שחצו את המצר, הדגישו שוב את נחישותה לשמר את המינוף הזה, שהפך להישג המרכזי שלה במלחמה. בטהרן טוענים כל העת כי ספינות יכולות לשוט אך ורק בנתיבים שהיא קבעה, על אף שלפי מזכר ההבנות התנועה החופשית במצר אמורה להתחדש.

התקיפות האיראניות, כמו גם פעולות התגמול של ארה"ב, נראות כסותרות את ההסכם, שמראש נוסח באופן מעורפל ונעדרים בו מנגנוני אכיפה. בפסגת נאט"ו בטורקיה הכריז טראמפ בצל ההסלמה כי מזכר ההבנות והפסקת האש "נגמרו" וכינה את האיראנים "חלאות" ו"משוגעים". אך גם אז, כמו הערב, הבהיר כי המשא ומתן יכול להימשך. חוסר העקביות והסתירות בדברי הנשיא נשמרו כשאיים בהסלמה: "הם לעולם לא יבנו נשק גרעיני תחת ההסכם שלנו, אבל אני לא יודע אם הולך להיות לנו הסכם. אולי פשוט נעשה את זה בלי הסכם, כי זה קל יותר".

אם יבחר בחזרה ללחימה, טראמפ יוכל להורות על הסלמה מאסיבית. פלישה קרקעית אינה עומדת על הפרק, ועל כן הוא עשוי לשקול תקיפות אוויריות על תשתיות אזרחיות, תקיפת תחנות כוח וגשרים כפי שאיים לא אחת, כמו גם כיבוש האיים ופלישה למחוזות החוף לאורך המצר, בניסיון לדחוק לאחור את הכוחות האיראניים שמאיימים משם על כלי שיט. אפשרות נוספת היא מבצע להשתלטות על "אי הנפט" חארג.

העלויות של הפעולות הללו עלולות להיות עצומות, ולגרור תגובה כלכלית קשה שטראמפ עצמו הסביר במפורש שניסה למנוע באמצעות החתימה על מזכר ההבנות. מלבד זאת, הסתערות של כוחות אמריקניים על האיים או על חופי איראן תסכן נפגעים אמריקנים רבים, כחלק ממלחמה שכבר עתה אינה פופולרית בארה"ב.

בנוסף, כל הסלמה אמריקנית לא תתרחש בחלל ריק, והרחבת רשימת המטרות באיראן תגרום ככל הנראה לתקיפות נקמה נגד בעלות הברית של ארה"ב באזור, כמו גם נגד בסיסים אמריקניים. סביר שמפעלי נפט וגז יותקפו במפרציות, ומשבר האנרגיה העולמי יוצת מחדש. טראמפ ייאלץ להתמודד עם תגובה קשה מבית, כולל חזרה למחירי דלק גבוהים שכבר פגעו במעמדו הפוליטי במלחמה לקראת בחירות האמצע.

בנוסף, כלל לא מובטח שהפעולות שהוזכרו יחסלו סופית את היכולת של איראן לאיים על המצר, בהתחשב בכך שכטב"מים וטילים יכולים להיות משוגרים ממרחב רב ולא בהכרח מאזורי החוף, ובכך להשבית את התנועה המסחרית בהורמוז.

תיאורטית, טראמפ יכול גם להחזיר את המצור האמריקני על ספינות ונמלים איראניים לאחר שוושינגטון כבר העניקה לטהרן פטור מסנקציות ואישרה לה למכור נפט. אדמירל האמריקני בדימוס ג'יימס סטוורידיס, טען בפני CNN כי לטראמפ אין אפשרויות רבות, וכי מסלול הפעולה הטוב ביותר שלו עשוי להיות פגיעה במטרות כלכליות באיראן. "אנחנו מביאים סכין לקרב סכינים, אבל יש לנו אקדח", טען. "אני לא חושב שאנחנו הולכים לכבוש את האי חארג, אבל אנחנו יכולים להטיל עליו מצור. זה יהיה הסוף של הכלכלה האיראנית". סטוורידיס הזהיר מתגובה איראנית קשה, אך הדגיש כי לחץ כלכלי מתמשך וכואב על איראן עשוי לאלץ את המשטר לשקול אם הוא יכול לשאת את ההשלכות של כלכלה הרוסה ללא הגבלת זמן.

אפשרות נוספת, שלא נראית ריאלית כרגע, היא שטראמפ פשוט יחליט לנטוש, ולהשאיר לעולם מצב של מצר הורמוז בשליטה איראנית. המשמעות תהיה אנרגיה יקרה יותר ומעבר מסוכן ויקר יותר לספינות. השווקים עשויים להסתגל לכך, אך טראמפ לא יוכל לבודד את ארה"ב מההשלכות הכלכליות של מהלך כזה, שישאיר את מנוף המצר בידי האיראנים לנצח.

אפשרות נוספת שהוזכרה היא בחינה מחודשת של בכירי המשא ומתן של טראמפ, שליחו סטיב וויטקוף וחתנו ג'ארד קושנר. גורמים אמריקנים רשמיים שבקיאים במו"מ צוטטו ב-CNN וטענו כי עובדי מדינה מקצועיים רבים, עם המומחיות הנדרשת לניהול משא ומתן על הסכם מורכב עם איראן, כולל מומחי גרעין, שותפו רק לסירוגין בשיחות. הבית הלבן פטר ביקורות כאלה כ"קטנוניות", וטען שמדובר ב"גורמים חיצוניים שמעולם לא חתמו על הסכם".

קרא את הכתבה המלאה במקור