תורג'מן מדגיש כי פתיחת השוק ליבוא אינה צריכה לבוא במקום הייצור בישראל. "הייצור המקומי הוא נכס אסטרטגי שיש לשמור עליו, אבל ביטחון המזון מחייב גם גיוון של מקורות האספקה, כדי להבטיח…
תורג'מן מדגיש כי פתיחת השוק ליבוא אינה צריכה לבוא במקום הייצור בישראל. "הייצור המקומי הוא נכס אסטרטגי שיש לשמור עליו, אבל ביטחון המזון מחייב גם גיוון של מקורות האספקה, כדי להבטיח אספקה רציפה בעת משבר. לטענתו, אין צורך להמתין לרפורמה כוללת כדי להתחיל בשינוי.
"יש שורה ארוכה של חסמים שניתן להסיר בהחלטות מנהליות. כל חסם כזה אולי נראה קטן בפני עצמו, אבל יחד הם סוגרים את השוק, מצמצמים את מגוון מקורות האספקה ופוגעים ביכולת של המשק להתמודד עם מחסור".
אחת הדוגמאות שמציג תורג'מן נוגעת לאופן חישוב המכס על מוצרים מיובאים. לדבריו, בגבינות מלוחות נגבה לעיתים מכס גם על מי המלח שבהם הגבינה שרויה, ובמוצרי שימורים המכס מחושב גם על נוזלי השימור. לטענתו, מדובר בעיוות שמייקר את המוצרים וניתן לשינוי באמצעות החלטה מנהלית.
באיגוד לשכות המסחר קוראים להפחית דרישות רגולטוריות, לקצר את הליכי היבוא ולקיים שיח עם הרבנות הראשית במטרה להקל על יבוא מוצרי חלב, תוך שמירה על דרישות הכשרות. עוד מציעים באיגוד לבטל מכסים ומכסות יבוא על מוצרי חלב ולבחון מחדש את אופן חישוב המכס על רכיבים נלווים.
תורג'מן דוחה את הטענה כי הצעדים נועדו להחליש את החקלאות ואת המחלבות המקומיות. לדבריו, השילוב בין ייצור מקומי חזק לבין מקורות אספקה נוספים הוא שיאפשר להתמודד טוב יותר עם תקלות, מצבי חירום ועליות פתאומיות בביקוש.
"המחסור האחרון הוא קריאת השכמה", אמר. "חשוב להמשיך לחזק את הייצור המקומי, אבל ביטחון המזון מחייב גם להסיר חסמים ולאפשר תחרות אמיתית. רק שילוב של ייצור מקומי חזק עם מקורות אספקה נוספים יבטיח שמדפי החלב יישארו מלאים גם בעת משבר".
במשרד האוצר מסרו כי המחסור ממחיש את הריכוזיות הגבוהה בשוק המזון ואת התלות של הצרכנים במספר מצומצם של ספקים. "הטענות שאותן מחלבות קידמו רק לפני מספר חודשים נגד רפורמת החלב לא נועדו להגן על החקלאים או על הצרכנים, אלא על המונופול שלהן על גב הצרכן הישראלי", נמסר.עוד הוסיפו במשרד כי "בסוף את המחיר משלמת כל משפחה בישראל, שפעם בכמה חודשים נתקלת במחסור חמור במוצרים בסיסיים. אפילו לשלם יקר אי אפשר, כי פשוט אין מוצרים".
קרא את הכתבה המלאה במקור
