הקלף המנצח של בעלה לשעבר של מאי חטואל מ"המירוץ למיליון"

הסטורי של מאי חטואל (צילום: צילום מסך אינסטגרם)

כמי שמלווה סכסוכי משפחה כבר שנים, הרגע הזה עניין אותי הרבה יותר מהגירושים עצמם. לא בגלל מה שנאמר, אלא בגלל מה שלא נאמר. לא הייתה מלחמת גרסאות, לא היו האשמות, לא הייתה הכפשה ולא היה ניסיון לנצל את אהדת הציבור. הייתה בחירה מודעת שלא להסלים.

במשרד שלי אני שומעת לא פעם את אותו משפט: "אל תצא פראייר". בני משפחה, חברים ולעיתים גם הסביבה הקרובה דוחפים להגיב, לחשוף, להחזיר ולהוכיח. אבל כמעט אף אחד לא מדבר על המחיר. אפשר לנצח את דעת הקהל, ובאותו הזמן להפסיד את מערכת היחסים שתצטרך להמשיך להתקיים גם אחרי הגירושים. אפשר לקבל אלפי לייקים, אבל לשלם עליהם שנים של תקשורת עוינת, הליכים משפטיים מיותרים וילדים שנמצאים באמצע.

עו''ד מורן סמון (צילום: QElit beauty)

דווקא התגובות ברשת השבוע המחישו עד כמה אנחנו ממהרים להפוך שברי מידע לפסק דין. מספיק ריאליטי אחד, כמה תמונות, כמה סרטונים וכמה כותרות כדי שאנשים יהיו בטוחים שהם יודעים בדיוק למה זוג התגרש. האמת היא שאף אחד מאיתנו לא באמת יודע מה קרה בתוך הבית שלהם, וטוב שכך. לא כל סיפור שייך לציבור.

לכן, כשאני מסתכלת על ההתנהלות הזו, אני לא רואה חולשה. אני רואה בחירה. בחירה לחשוב על היום שאחרי. כי גירושים אינם סוף הקשר בין בני זוג, במיוחד כשיש ילדים. הם תחילתה של מערכת יחסים חדשה שבה כבר לא חיים יחד, אבל עדיין צריך לקבל החלטות יחד.

הזוג הירוק בקבוק מאי חטואל ואיתי און (צילום: קשת)

הרשת תעבור מחר לסיפור הבא. הטוקבקיסטים יעברו לנושא הבא. אבל בני הזוג יישארו עם ההשלכות של כל מילה שנאמרה וכל מהלך שנעשה. אולי לכן, במקום לשאול למה הם התגרשו, כדאי שנשאל את עצמנו למה אנחנו כל כך ממהרים לשפוט אנשים שאנחנו כלל לא מכירים. לפעמים, הכוח הגדול ביותר הוא לבחור לא להסלים, גם כשכל העולם מצפה ממך לעשות בדיוק את ההפך.

הכותבת היא עו"ד מורן סמון, עורכת דין לענייני משפחה, מגשרת ויועצת זוגית בשיטת "קשב"

קרא את הכתבה המלאה במקור