על הבמה, מאור הפגין רמת דיוק כירורגית. הפלואו שלו היה מהיר, דרוך ונטול טעויות, פנומן של טכניקה שהזכירה ראפרים ותיקים עם קילומטראז' כפול משלו. המופע שמר על איזון מושלם בין הווה לעבר: לצד החומרים החדשים, מאור חזר אל הבלוק עם ביצועים ל-"172" ו"שלג" מתוך אלבום הבכורה "ביז'ו", והקהל, שידע כל הברה בעל פה, פשוט איבד את זה בטירוף של נוסטלגיה מקומית.
זוהי עדות לדרך קפדנית, נכונה ואורגנית שמאור סלל לעצמו. הצניחה שלו לתוך תודעת ההיפ-הופ המקומית הביאה אותו לנקודה כה גבוהה, עד שהגגרין, על כל נפחו, הרגיש פתאום צר מלהכיל. המסה הקריטית של הקהל שלו מאותתת שהוא מוכן, ואולי אף חייב, לפתוח את ההיכל הבא.
