בתכנית "הבמה שלך" ב"קול חי", בהגשת יונת קפלן, שוחחה הרבנית פרי כהן על ההכנה הרגשית לתשעה באב ועל הקושי של רבים להתחבר באמת לאבל על החורבן, אחרי דורות רבים של ריחוק מבית המקדש.…
בתכנית "הבמה שלך" ב"קול חי", בהגשת יונת קפלן, שוחחה הרבנית פרי כהן על ההכנה הרגשית לתשעה באב ועל הקושי של רבים להתחבר באמת לאבל על החורבן, אחרי דורות רבים של ריחוק מבית המקדש. לדבריה, לצד הקושי הגופני של הצום מתעוררת לעיתים גם ביקורת עצמית: "אנחנו מלקות את עצמנו שאנחנו לא מספיק מחוברות ושאנחנו לא מספיק מסוגלות להיות נוכחות". בזמן שהמחשבות כבר נודדות לבין הזמנים, לכביסות ולמשימות שאחרי הצום, עולה השאלה כיצד עוצרים ומפנים מקום אמיתי לכאב.
הרבנית כהן הסבירה כי הריחוק ההיסטורי מהחורבן, לצד התרבות המודרנית שמעודדת להתקדם, לחשוב חיובי ולא לשקוע בעצב, מקשים על היכולת לעצור ולהתאבל. "אנחנו כל כך נפחד מלהיות חסרים וכל כך נפחד מלהרגיש מדוכדכים, מדוכאים ועצובים, וילמדו אותנו כל כך איך להמשיך הלאה ואיך להתקדם, ואז פתאום אומרים לנו בתשעה באב: לא, עכשיו תעצרי ותבכי". לדבריה, האדם התרגל לחפש דרכים לברוח מן הצער, ולכן המפגש הישיר עם תחושת החסר נעשה מורכב יותר.
לדבריה, אחת מצורות הגלות העמוקות היא "הגלות של הפיזור" – מצב שבו האדם בורח מן העבר, חושש מן העתיד ומתקשה להיות נוכח באמת בהווה. דווקא תשעה באב מעניק הזדמנות אחרת: "תסכימי להיות נוכחת בכאב". הרבנית הוסיפה כי אין מדובר רק באבל היסטורי: "תשעה באב זה לא רק היום הכבד הזה שבו אנחנו בוכים על החורבן, זה היום הזה שבו אנחנו מוכנות להודות בחורבן של החיים שלנו. אנחנו מוכנות לא לדלג הלאה, אנחנו מוכנות להסכים לשבת ולראות את הקושי שלנו עצמנו".
קפלן הציעה למאזינות כלי מעשי לקראת הצום: להקדיש חמש דקות בלבד, בבית, בעבודה או במרפסת, ולהתבונן במציאות האישית כפי שהיא – "בלי שיפוטיות, בלי להחליט עליה, בלי לצקצק עליה, פשוט להסתכל עליה בעיניים סקרניות וכנות". הרבנית כהן הסכימה והדגישה כי היכולת להכיר במה שחסר מתחילה דווקא כאשר מפסיקים להאשים את עצמנו ושמים בצד את נקיפות המצפון.
בהמשך סיפרה הרבנית על דברים ששמע בנה מרב שהגיע לישיבתו, סביב האמירה כי "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו". לדבריה, הפרשנות שלפיה כל אדם צריך מיד לחוש אשם עלולה דווקא לגרום לבריחה: "כשאנחנו מרגישים אשמים, אז אנחנו ישר בורחים, כי אף אחד לא רוצה להרגיש אשם". המסר, לדבריה, הוא להסיר את נקיפות המצפון המשתקות ומתוך כך לבחור בקבלה אמיתית ובהתקדמות: "ברגע שאת מסירה את השיפוטיות, את יכולה באמת להודות במה שחסר לך". קפלן סיכמה כי משם ניתן גם לקחת אחריות ולהתקדם, והשיחה נחתמה בתקווה שהצום יהפוך במהרה לששון ולשמחה ולגאולה.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'הבמה שלך' בהגשת יונת קפלן ב'קול חי':
קרא את הכתבה המלאה במקור
