הרמטכ"ל במכתב לנתניהו נגד חוק הקפאת מעצרים: "צה"ל לא יהיה חתום על פטורים המוניים"

זמיר הזהיר כי הקפאת המעצרים, החקירות וההליכים הפליליים תעביר מסר שלפיו מי שלא יתייצב לשירות לא יישא בתוצאות. "היא מעניקה תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים", כתב. "בכך, ההצעה לא עולה בקנה אחד עם צורכי צה"ל, וזאת באופן מובהק וחד-משמעי".

עיקר התנגדותו של הרמטכ"ל מופנית למנגנון שנוסף להצעת החוק, שלפיו תוקם בתוך צה"ל ועדה המורכבת משלושה קצינים בכירים. הוועדה תהיה מוסמכת לבדוק את מעמדם של תלמידי הישיבות ולאשר עבורם מעמד של "בן ישיבה", שיאפשר את הקפאת הליכי האכיפה נגדם. זמיר הביע "התנגדות נחרצת" לכך שצה"ל יהיה הגוף שיכריע מי מהעריקים יזכה להגנה מהעמדה לדין. לדבריו, מנגנון כזה יפגע בלגיטימציה של הצבא ובאמון החיילים והמילואימניקים הנושאים בנטל הלחימה.

"צה"ל פועל בימים אלה בכל האמצעים העומדים לרשותו להרחבת שורותיו", כתב הרמטכ"ל. הוא הזכיר בהקשר זה את הגיוס הנרחב של אנשי המילואים, את בחינת הארכת שירות החובה ואת הניסיון למצות את כלל מקורות כוח האדם העומדים לרשות הצבא. "לא ייתכן שהמערכת הצבאית בראשותי, אשר תובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה בו-זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין", התריע. לדבריו, הטלת המשימה על קציני צה"ל "תיצור שבר עמוק מול מערך המשרתים, הנושאים בנטל הלחימה מזה כשנתיים וחצי, ותגדיל את אי-השוויון".

המסר של זמיר נוגע באחת הנקודות הרגישות ביותר בוויכוח על גיוס החרדים: האפשרות שהצבא, שמבקש להאריך את שירותם של החיילים הסדירים ומזמן שוב ושוב אנשי מילואים, יידרש במקביל להפעיל מנגנון שמעניק הגנה משפטית למי שלא התייצבו לשירות.

הטעם השני שהציג הרמטכ"ל נוגע לעצם התאמתו המקצועית של הצבא למשימה. זמיר טען כי לצה"ל אין כל יתרון בבחינת השאלה אם אדם אכן עומד בתנאים שנקבעו בחוק לקבלת מעמד של תלמיד ישיבה. "לצה"ל אין כל יתרון יחסי, כלים או מומחיות בבחינת הקריטריונים לפטור כפי שהם מוגדרים בחוק החדש", כתב. הוא הדגיש כי אין מדובר בבדיקה צבאית או ביטחונית, אלא "בבחינה טכנית לחלוטין על בסיס תצהירים ואימותם, ולא בבחינה מהותית".

למעשה, הרמטכ"ל מבקש למנוע מצב שבו קצינים בכירים יהפכו למעין ועדת רישום ובקרה על תלמידי ישיבות, ויידרשו לבחון מסמכים, הצהרות ונתונים שאינם קשורים למומחיות הצבאית שלהם - ולאחר מכן להעניק מעמד שיש לו משמעות פלילית ומשפטית.

הנימוק השלישי שהעלה זמיר הוא הפגיעה האפשרית בתפקודו של צה"ל במהלך המלחמה. לדבריו, הקמת הוועדה, גיבוש מנגנוני העבודה שלה ובחינת מעמדם של תלמידי ישיבות רבים ידרשו כוח אדם, משאבים ותשומת לב של מפקדים בכירים. "נוכח האתגרים העצומים המונחים לפתחו של צה"ל, ועל רקע הימשכות הלחימה, הטלת משימה מורכבת ורוויית מחלוקת זו על צה"ל בחודשים הקרובים תהווה נטל ארגוני כבד", כתב. הוא הזהיר כי המהלך "יסיט קשב פיקודי קריטי מהמשימות המבצעיות".

בסיום המכתב הבהיר הרמטכ"ל כי הוא מבין שהדרג המדיני עשוי להמשיך לקדם את החוק למרות עמדתו המקצועית של הצבא. עם זאת, הוא דורש שלא להותיר בידי צה"ל את הסמכות להכיר בתלמידים כזכאים להקפאת ההליכים. "לאור כל האמור, ככל שהחוק צפוי לעבור, אבקשכם לפעול ללא דיחוי להסרת מנגנון הוועדה כפי שמוצע בהצעת החוק", חתם זמיר.

בלשכת יו"ר ועדת החוץ והביטחון ביסמוט מתחו ביקורת חריפה על הרמטכ"ל, וטענו כי מכתבו נשלח לראש הממשלה ולשר הביטחון רק אתמול בערב - לאחר שהוועדה כבר השלימה את הדיונים בהצעת החוק ואישרה אותה לקריאה שנייה ושלישית. לדבריהם, נוסח הוראת השעה היה בידי צה"ל במשך כשלושה שבועות, ונציגיו השתתפו בכל הדיונים - אך ההתנגדות הכתובה פורסמה דווקא ביום שבו החוק צפוי לעלות להצבעה במליאה. "אם המטרה הייתה לתקן את הנוסח, היה לצה"ל כשלושה שבועות לעשות זאת", מסרה הלשכה. "קשה לראות בעיתוי הזה צירוף מקרים".

עוד טענו בלשכת ביסמוט כי הנוסח הסופי גובש בתיאום מלא עם נציגי משרד הביטחון ולבקשתם, וכי הוועדה אף אפשרה באופן חריג למשרד להגיש באיחור שתי הסתייגויות - ושתיהן התקבלו ונכללו בחוק. בלשכה הוסיפו כי לאחר שהוועדה מצביעה על הצעת חוק, היא מסיימת את הטיפול בה והיא עוברת לשלב הבא בהליך החקיקה, ובכך רמזו כי מכתבו של זמיר הגיע מאוחר מכדי לאפשר שינוי ממשי בנוסח.

הלשכה דחתה גם את טענת הרמטכ"ל שלפיה הקפאת המעצרים תעודד אי-התייצבות ותפגע בגיוס. לדבריה, במהלך הדיונים לא הצליחו נציגי צה"ל להציג אפילו מקרה אחד שבו מעצר של תלמיד ישיבה הוביל לגיוסו בפועל. "הרמטכ"ל טוען כי הוראת השעה תסיט קשב ומשאבים בעיצומה של מלחמה, אך דווקא המעצרים שאינם מובילים לגיוס ואינם משיגים את מטרתם הם שמסיטים את הקשב והמשאבים לשווא", נמסר. הדברים ממשיכים את הקו שהציג ביסמוט לאחר אישור החוק בוועדה, אז טען כי המעצרים אינם אפקטיביים, פוגעים במאמצי הגיוס ומשיגים את התוצאה ההפוכה.

המכתב של זמיר הוא חוליה נוספת בשרשרת אזהרות חריפות שמשמיע צה"ל בפני הדרג המדיני על משבר כוח האדם, לנוכח הפער ההולך וגדל בין היקף המשימות המבצעיות לבין מספר החיילים העומדים לרשותו. בחודש מרץ כבר התריע זמיר בקבינט כי בקצב הנוכחי "צה"ל הולך לקרוס לתוך עצמו", והוסיף: "המילואים לא יחזיקו מעמד, אני מרים 10 דגלים אדומים".

קרא את הכתבה המלאה במקור