עודכן לאחרונה: 13.7.2026 / 18:27
הרמטכ"ל אייל זמיר שלח היום (שני) מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ולשר הביטחון ישראל כ"ץ, ובו הזהיר מפני חוק הפסקת מעצר העריקים: "פגיעה בלגיטימציה ובאמון המשרתים". זאת, בעקבות אישור חוק הקפאת מעצרי העריקים אתמול ע"י ועדת החוץ והביטחון, ולקראת ההצבעה עליו היום בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.במכתבו, הרמטכ"ל הביע את התנגדותו הנחרצת של צה"ל להקמת ועדה לבחינת מעמדם של תלמידי ישיבות, במסגרת תיקון לחוק שירות הביטחון. עוד הבהיר אייל זמיר כי הצעת החוק, המבקשת לקבוע הסדר מיוחד שלפיו לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה נגד תלמידי ישיבות לתקופה של כמה חודשים, עומדת בסתירה מוחלטת לצורכי הצבא בעת הנוכחית.יו"ר ועדת החוץ והביטחון, בועז ביסמוט, התרעם על מכתבו של הרמטכ"ל בהודעה שיצאה מלשכתו: "במהלך כל הדיונים בהוראת השעה, נציגי צה"ל לא הצליחו להציג בפני הוועדה ולו מקרה אחד שבו מעצר של לומד תורה הוביל לגיוס בפועל".עוד נמסר בהודעה שיצאה מטעם ח"כ ביסמוט, כי "נשאלת השאלה מדוע המכתב נשלח רק לאחר סיום הדיונים וההצבעה, ופורסם דווקא ביום שבו החוק צפוי לעלות למליאה. אם המטרה הייתה לתקן את הנוסח, היה לצה"ל כ-3 שבועות לעשות זאת כאמור. קשה לראות בעיתוי הזה צירוף מקרים".כאמור, צה"ל התריע כי הוא זקוק מיידית לאלפי לוחמים, בהיקף של לפחות שתי חטיבות, כדי להתמודד עם הפערים שנוצרו בשנים האחרונות ולעמוד בהיקף המשימות המבצעיות. לכן קיימת התנגדות נחרצת להקלות כלפי עריקים ומשתמטים.לפי הצעת החוק, מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה, ייקבע הסדר מיוחד שיקפיא את מעצרם של תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם". על פי ההצעה, תלמיד ישיבה יוגדר כמי שלומד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות, ובכולל - לפחות 40 שעות שבועיות, למעט בתקופות חופשה הנהוגות בישיבות ושייקבעו על ידי שר הביטחון.בנוסף, במסגרת הצעת החוק שר הביטחון יהיה אחראי גם לגיבוש רשימת הישיבות שיוכרו לצורך ההסדר, בהתאם לאמות מידה שייקבעו בתקנות - וכן יקבע, באישור ועדת החוץ והביטחון, את התנאים להסרת ישיבה מהרשימה. כמו כן, לצורך פיקוח על יישום החוק, שר הביטחון יוכל להסמיך בודקים ולהיעזר בין היתר במנגנוני הבקרה של משרד החינוך, לרבות בודקים בעלי ניסיון בביקורות שטח שנערכו בעבר בישיבות.
הרמטכ"ל הזהיר מפני חוק הפסקת מעצר עריקים - ביסמוט תקף: "קשה לראות בעיתוי צירוף מקרים"/עיבוד תמונה, יונתן זינדל/פלאש 90במכתבו, הרמטכ"ל הדגיש במכתב כי ההצעה הונחה "בעיצומה של מערכה רב-זירתית, ובעת שצה"ל מתמודד עם פער חריף בתחום כוח האדם, אשר משפיע ישירות על היכולת לעמוד במשימות המבצעיות". עוד ציין זמיר, כי על פי עמדת צה"ל שהוצגה בוועדה, החוק לא רק שלא יביא לתוספת כוח אדם, אלא "מעניק תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידו יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים".עיקר התנגדותו של הרמטכ"ל מתמקדת במנגנון המפורט בהצעה, שלפיו קצינים בכירים בצה"ל יוסמכו לבחון ולאשר מעמד של "בן ישיבה". הרמטכ"ל מנמק את התנגדותו הנחרצת בשלושה טעמים מרכזיים:• פגיעה בלגיטימציה ובאמון המשרתים• היעדר יתרון יחסי, כלים או מומחיות של צה"ל בבחינת הקריטריונים לפטור כפי שהם מוגדרים בחוק החדש, בייחוד כאשר מדובר בבחינה טכנית לחלוטין על בסיס תצהירים ואימותם, ולא בבחינה מהותית• הטלת משימה מורכבת ורוויית מחלוקת על צה"ל בחודשים הקרובים, שתהווה נטל ארגוני כבד ותסיט קשב פיקודי קריטי מהמשימות המבצעיות.
הצלחה אמיתית: שביעות רצון של למעלה מ-94% בטיפולי הרזיה
"חוק הפסקת מעצר העריקים מהווה פגיעה בלגיטימציה ובאמון המשרתים"/דובר צה"לבאמצעות המכתב לראש הממשלה ולשר הביטחון, הרמטכ"ל מותח קו אדום מקצועי וערכי מול הדרג המדיני. מבחינה מבצעית, הצבא מצהיר כי הוא אינו מסוגל ואינו מעוניין להפוך לגוף בירוקרטי בסוגיה פוליטית נפיצה וקריטית לצה"ל, באופן שיאשר פטורים משירות. לפי עמדת הצבא, תפקידו הוא לחימה - ולא ניהול מנגנוני השתמטות."הרמטכ"ל שוב מתריע מפני אסון מתקרב, וממשלת השבעה באוקטובר שוב בוחרת להתעלם מכל האזהרות", התרעם יו"ר מפלגת "ביחד", נפתלי בנט. "המכתב מוכיח שיש פה רק שני צדדים: הצד של צה"ל והלוחמים שלנו, מול הצד של קואליציית דרעי-נתניהו - אין צד שלישי".לדברי בנט, "בבחירות הקרובות עם ישראל יעמוד לצד צה"ל, וישלח הביתה את הממשלה שעובדת נגד חיילי צה"ל - ביחד נתקן".יו"ר ועדת המשנה למוכנות צה"ל וביטחון שוטף, חברת הכנסת מרב מיכאלי, הגיבה על מכתב הרמטכ"ל: "הציניות הפוליטית של קואליצית ההשתמטות עוד תביא לשפיכות דמים ולהרחבת מעגל משפחות השכול. בזמן שראשי מערכת הביטחון ובראשם הרמטכ"ל זועקים בגרון ניחר את מצוקתם לתוספת כוח אדם, הקואליצה מתייחסת אליהם כאל גיס חמישי, אויב העם".חברת הכנסת מיכאלי הוסיפה: "אם הילדים של חברי הכנסת החרדים היו נלחמים בלבנון או בעזה כפי שאבותיהם נלחמים בצה"ל, מצבה הביטחוני של מדינת ישראל היה בהרבה. הפילוג בעם הוא לא רק פוליטי, הוא גם הבחנה מושחתת בין דם לדם שמסכנת את ביטחון ישראל. היום יותר מתמיד, הסכנה לביטחון ישראל היא לא רק בגבולות, היא גם בחקיקה בכנסת".עדיין מתלבטים? ענו על השאלון וגלו איזו מפלגה הכי קרובה לדעותיי
קרא את הכתבה המלאה במקור
