המושג "להניף דגל אדום" הפך כל כך שחוק מאז 7 באוקטובר, שקשה להשתמש בו שוב לנוכח מכתבו החריף של הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר נגד חוק הפטור ממעצרים למשתמטים מגיוס. בכמה שיחות סגורות,…
המושג "להניף דגל אדום" הפך כל כך שחוק מאז 7 באוקטובר, שקשה להשתמש בו שוב לנוכח מכתבו החריף של הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר נגד חוק הפטור ממעצרים למשתמטים מגיוס. בכמה שיחות סגורות, שאותן פרסמה חן ארצי סרור בטורה במוסף לשבת ב"ידיעות אחרונות", הרמטכ"ל הגיב בתקיפות כשאמרו לו שיש מי שמציגים את המכתב שלו כמהלך פוליטי. "השבוע גייסתי את חטיבה 55 ל-100 ימי מילואים וגם את חטיבה 4", אמר זמיר. "המילואימניקים האלה לא יראו בית כל יולי-אוגוסט, שוב. לכן כתבתי את המכתב הזה. אני מתכתב איתם ולא עם אף אחד אחר. אני הרמטכ"ל שלהם".
מיד לאחר שזמיר פנה במכתבו החריג לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט, והזהיר אותם מפני השלכות הרסניות על הצבא ובכללן פגיעה במשרתים והגדלת אי-השוויון, התייצבו כמה חברי כנסת מהקואליציה מול המצלמות ותקפו אותו בחריפות. כמה מהם אף מיהרו להאשים את זמיר בפוליטיזציה, בחתרנות, וביציאה נגד העם. לא פחות.
יו"ר ש"ס אריה דרעי השתלח: "הוא איבד את זה. בתקופת בחירות הוא ניסה לעזור לגוש השמאל, חד-משמעית. הוא גרם נזק גדול לצבא". בשיא הציניות הוא הוסיף: "אני מגן עליו הרבה". בחירת מילים מוצלחת, אין ספק. וטלי גוטליב? היא השתמשה בשפה פחות מעודנת. "הרמטכ"ל אייל זמיר, אני מציעה לך, דע את מקומך!!" צייצה. "העזת לרדת למגרש הפוליטי ולהחליש תוך כך את מורל חיילינו ואזרחי ישראל כאחרון חברי הכנסת מהאופוזיציה. אני הייתי מפטרת אותך ללא היסוס. ויפה שעה אחת קודם".
בשיחות הסגורות, שבהן זמיר התייחס לאלה שטוענים כי מכתבו נבע ממניעים פוליטיים, הוא תיאר מפגש עם אשתו של מפקד בחטיבה 4 במסגרת אירוע לבני הזוג של אנשי קבע. "היא דיברה איתי בדמעות על המחיר שמשלמות המשפחות כבר שלוש שנים", תיאר זמיר. "אני הרמטכ"ל של הלוחמים הללו - בסדיר ובמילואים. לצד משימת הגנת המדינה שאני נדרש לעמוד בה, הם ורק הם מה שמניע אותי".
מבין כל החוקים שעברו בכנסת למען משתמטים, הקש ששבר את גב הרמטכ"ל היה סעיף 26' בחקיקה שנותנת פטורים ממעצרים. הסעיף קובע שהרמטכ"ל נדרש להקים ועדה שתבחן מי יוכר כבן תורה ומי לא. כלומר, על מפקדי צה"ל לקבוע איזה עציר יקבל את הכרטיס הנחשק של יציאה מהכלא ומי יישאר כלוא. כיצד קובעים מי בן תורה? גם את תפוח האדמה הלוהט הזה גלגלו המחוקקים לפתחו של הצבא, כאילו אין שם מספיק משימות.
"זה מה שהקפיץ את זמיר יותר מהכול", אומרים גורמים בכירים, "לא ייתכן שצה"ל יכריע מי יוכר כבן תורה ומי לא".
ראוי לציין שבמקביל שלושה חוקים שצה"ל זקוק להם בדחיפות לא עברו: חוק הארכת שירות עבר באופן מצומצם, חוק המילואים וחוק גיוס מיידי לא עלו להצבעה. למעשה, הצבא הובל אל פינה שאין איך לצאת ממנה וקיבל משימה בלתי אפשרית לביצוע. בינתיים בג"ץ הקפיא את החוק, כצפוי, אבל מקהלת המלעיזים לא נחה.
קרא את הכתבה המלאה במקור
