התעוררות באוקראינה: "שלפחות נמות כיהודים"

במהלך סעודת המצווה חשף החייל, גריגורי פ', בשנות הארבעים לחייו, את הסיבה שהובילה אותו לקבל את ההחלטה. הוא סיפר כי במסגרת תפקידו הוא אוסף גופות של חיילים אוקראינים שנהרגו בקרבות ומוביל אותן לקבורה. "מדובר בעבודה קשה מנשוא. פעמים רבות הגופות מפויחות או שמדובר בשאריות של גופות, אבל אני, יחד עם הצוות שלי מסכנים את עצמנו, תחת ירי בלתי פוסק, סכנות מיקוש ורחפנים כדי לחלצם. הסיטואציה הזו גרמה לי כמובן למחשבות רבות על החיים ומשמעותם, ותוך איסוף הגופות הבנתי שאם אני אמור למות – כדאי לי למות כיהודי אחרי שחקקתי בבשרי באמצעות ברית מילה את הקשר שלי לאלוקים. קראתי על כך בעבר והמחזות בשדה הקרב גרמו לי לחדד את הנקודה הזו". דבריו ריגשו עד דמעות את המשתתפים בטקס.

למרות ההליך הרפואי, החייל לא הסכים להישאר למנוחה. מיד לאחר הברית הודיע כי הוא שב ליחידתו בחזית, אף שהמוהל ביקש ממנו להמתין מעט. לדבריו, הלוחמים בשטח ממתינים לו ואין באפשרותו להתעכב. סיפורו התפשט במהירות בין חיילים יהודים נוספים והוביל לשורת פניות חדשות מצד שישה לוחמים נוספים שביקשו גם הם לעבור ברית מילה, חלקם מתוך תחושת התחזקות רוחנית וחלקם מתוך אמונה כי המצווה תעניק להם שמירה והגנה.

בפדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה רואים במהלך ביטוי עמוק של אמונה דווקא בצל המלחמה. לדבריהם: "זכות ברית המילה היא סגולה לשמירה והצלה. אנו מתפללים שזכות המצווה הגדולה הזו תשמור על הלוחמים בחיים, ושיזכו לשוב למשפחותיהם בריאים ושלמים. שיזכו לחיים שלווים ורגועים ושיגדלו את ילדיהם ברוח היהדות במקום שבו שורר שלום ושקט".

קרא את הכתבה המלאה במקור