זלנסקי כיבד את רוצחי הפולנים והיהודים, ואיבד את העיטור

בקייב דוחים את ההגדרה וטוענים כי גם אלפי אוקראינים נרצחו בפעולות תגמול שביצעו פולנים. באוקראינה רואים בלוחמי ה-UPA לוחמי חירות שנאבקו הן בגרמניה הנאצית והן בברית המועצות, ותפיסה זו התחזקה משמעותית מאז הפלישה הרוסית למדינה.

למרות חילוקי הדעות ההיסטוריים, פולין הייתה מאז תחילת המלחמה אחת מבעלות בריתה החשובות ביותר של אוקראינה. היא קלטה כמיליון פליטים אוקראינים, שימשה נתיב מרכזי להעברת סיוע צבאי מערבי, ותמכה בעקביות בשאיפותיה של קייב להצטרף לאיחוד האירופי.

ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הזהיר כי החרפת העימות עלולה לגרום נזק לשני הצדדים. לדבריו, "להיכנס לעימות בין פוליטיקאים בפולין ובאוקראינה זו טעות אסטרטגית שתפגע בשני הצדדים: מבחינה עסקית, גיאופוליטית ותדמיתית".

במוקד העימות ניצב גם נשיא פולין החדש, קרול נברוצקי, היסטוריון במקצועו ומי שעמד בעבר בראש המכון לזיכרון לאומי. לפני מספר שבועות הודיע נברוצקי כי הוא שולל מזלנסקי את עיטור "העיט הלבן" – העיטור הגבוה ביותר של פולין – בעקבות החלטתו בנושא "גיבורי ה-UPA".

זלנסקי לא נשאר חייב והשיב את המדליה לפולין. בעקבותיו עשו זאת גם שלושה נשיאים אוקראינים לשעבר שקיבלו את אותו עיטור. בהמשך אף הגיש הנשיא האוקראיני הצעת חוק להקמת פנתיאון לאומי לאישי ההיסטוריה של אוקראינה והבהיר: "אף אחד לעולם לא יגיד לנו את מי עלינו לכבד כגיבורים".

לשכתו של נברוצקי הגדירה את המהלך כ"שלב הבא בהסלמה", לאחר שהנשיא עצמו כבר הצהיר כי לפולין "אסור להישאר אדישה להאדרת סמלי פשע". בכך החריף עוד יותר המשבר בין שתי המדינות. בתוך כך, המוני פולנים יצאו לרחובות בדרישה לעצור את הסיוע הצבאי לאוקראינה, במחאה על ההחלטה.

לדברי אנליסטים, לשיקולים הפוליטיים הפנימיים יש חלק מרכזי בהתלקחות. בפולין, הסוגיה הפכה לכלי במאבקים בין המפלגות לקראת הבחירות, כאשר רגשות אנטי-אוקראיניים גוברים בעקבות קליטת הפליטים והחשש מפגיעה בכלכלה המקומית. במקביל, גם באוקראינה מתנהל מאבק פוליטי פנימי סביב דמותו של זלנסקי.

לוסיאן קים, חוקר בכיר בארגון International Crisis Group, העריך כי זלנסקי קיבל את ההחלטה בעיקר משיקולים פנימיים. לדבריו, "מה שברור הוא שזלנסקי פעל מתוך מניעים פנימיים בלבד ולא שקל כיצד הדבר ייתפס מחוץ לאוקראינה". הוא הוסיף כי הנשיא האוקראיני "עוטף את עצמו בגלימה של לאומיות אוקראינית".

למרות החריפות, בפולין מדגישים כי אין מדובר בשינוי אסטרטגי במדיניות הביטחונית כלפי אוקראינה. נברוצקי אמר כי "תמכנו ונמשיך לתמוך באוקראינה משום שאנו יודעים שהתוקפנות הרוסית מהווה איום על ביטחונה של פולין ושל אירופה כולה". עם זאת, הוא הזהיר כי דרכה של אוקראינה לאיחוד האירופי מחייבת התמודדות כנה עם פרקי ההיסטוריה הקשים שלה.

גורמים באיחוד האירופי סבורים כי בטווח המיידי לא צפויה פגיעה במו"מ לצירוף אוקראינה, אולם בהמשך הדרך המשבר עלול להקשות על פתיחת פרקי משא ומתן נוספים ועל השלמת התהליך כולו. במקביל, גם חקלאים ונהגי משאיות בפולין ממשיכים להביע חשש מפני השלכות כלכליות של הצטרפות אוקראינה לאיחוד.

לצד חילופי ההאשמות נעשים גם ניסיונות להרגיע את הרוחות. שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביה הציע שורת צעדים ליישוב המשבר, ובהם מפגשים בין דיפלומטים, היסטוריונים ואנשי דת. גם זלנסקי ונברוצקי נפגשו במשך כשעה בשולי פסגת נאט"ו באנקרה. השניים הודו שלא הצליחו לפתור את המחלוקות ההיסטוריות, אך הסכימו כי רוסיה היא האיום המשותף. זלנסקי סיכם את המפגש במילים: "שיחה חשובה והכרחית". למרות זאת, גורמים בקייב מזהירים כי המתיחות מול ורשה עדיין רחוקה מסיום.

קרא את הכתבה המלאה במקור