חברי הכנסת של הליכוד כבר היו בדרך ללשכה - ואז הגיעה ההודעה

לפי ההצעה, הרשימה הארצית תיבחר בפריימריז כלליים, וכל מתפקד יוכל לסמן עד 12 מועמדים. לצד הרשימה הארצית ייקבעו תשעה מחוזות, וכל אחד מהם יבחר נציג אחד בהצבעה נפרדת של מתפקדי אותו מחוז.

מחוז דן ומחוז תל אביב יאוחדו למחוז אחד. המחוזות ישובצו ברשימה לפי גודלם: המחוז הגדול ביותר יקבל את מקום 26, ולאחריו המחוזות הנוספים במקומות 28, 30, 31, 33, 36, 37, 38 ו-40. ועדת הבחירות תידרש לפרסם מראש את מספר המתפקדים בכל מחוז ואת סדר השיבוץ. במקרה של שוויון במספר המתפקדים, הסדר ייקבע בהגרלה פומבית.

הצעת ביטן מעניקה לנתניהו חמישה שריונים בלבד, במקומות 2, 6, 16, 39 ו-48. בכך היא מצמצמת משמעותית את הדרישות שיוחסו לנתניהו בימים האחרונים, שנעו בין שבעה לשמונה שריונים ואף יותר. שלושה מחמשת השריונים ימוקמו בתוך 20 המקומות הראשונים.

המתווה כולל גם מנגנון שלפיו בכל אחת מחמש העשיריות הראשונות תהיה לפחות אישה אחת. במקומות 10, 20, 29 ו-50 תופעל הבטחת ייצוג רק אם לא שובצה אישה אחרת באותה עשירייה. מקום 34 ייועד ל"אישה חדשה" - מועמדת שלא כיהנה כחברת כנסת יותר משישה חודשים במצטבר - ובמקרה שהמשבצת לא תאויש יופעל מנגנון גיבוי במקום 35. בנוסף מוצעות הבטחות ייצוג למגזר הלא-יהודי, לעולים, לצעירים ולחרדים במקומות 42 עד 45.

אחד הסעיפים השנויים במחלוקת בהצעת ביטן קובע כי חברת כנסת מכהנת שאינה שרה תוכל להתמודד במחוז, בעוד חברי כנסת גברים, שרים ושרות לא יוכלו לעשות זאת. הסעיף צפוי לעורר שאלות משפטיות ופוליטיות ולהפוך לאחת מנקודות העימות המשמעותיות.

גורמים בליכוד מסבירים את הפער בין ההצהרות הפומביות לבין ההצעות הסגורות בכך שוועדה מסדרת עשויה להיות נוחה יותר לחלק מבכירי המפלגה, ואולי גם לנתניהו, אך היא אינה פופולרית בקרב המתפקדים. לדבריהם, בידי נתניהו סקרים המראים שחברי הליכוד מעדיפים פריימריז וכי ביטולם עלול להסב למפלגה נזק פוליטי ואלקטורלי. לכן כמעט כולם מצהירים בפומבי על תמיכה בפריימריז, אף שבפועל כל מחנה מקדם שיטה אחרת וחלוקת כוח אחרת.

במרכז המחלוקת עומדת גם השאלה כמה כוח יקבל נתניהו בפועל. בהצעות שונות מופיעים מספרים שנעים מחמישה שריונים בהצעת ביטן, ועד שבעה או שמונה במתווים הנדונים סביב נתניהו. לא פחות חשוב ממספר השריונים הוא מיקומם: שריון בעשירייה הראשונה דוחק את כל המועמדים הארציים לאחור, וכאשר מצטרפים אליו מחוזות והבטחות ייצוג - גם מועמד שידורג גבוה בפריימריז עלול למצוא את עצמו במקום לא ריאלי.

בליכוד קיוו לצמצם את מספר החלופות שיובאו להצבעה לשתיים בלבד. החשש הוא שאם שלוש הצעות או יותר יעמדו להצבעה, הקולות יתפצלו, אף אחת מהן לא תשיג רוב, והוועידה תידרש לסיבוב הכרעה נוסף. תרחיש כזה יחזיר את הצדדים לסבב נוסף של דילים, לחצים ומגעים בין המחנות, ויקשה עוד יותר לעמוד בלוח הזמנים לקיום הפריימריז.

הדחייה הרביעית של ועדת החוקה מבהירה עד כמה ההכרעה עדיין רחוקה. מאחורי הוויכוח על מספר השריונים מתנהל מאבק רחב בהרבה על השליטה ברשימת הליכוד הבאה: בידי המתפקדים, ראש הממשלה, ועדה מסדרת, צירי הוועידה - או בחלוקה ביניהם.

קרא את הכתבה המלאה במקור